העולם, הישבן שלי, ועוד דברים גדולים ועגולים

וירג'יניה היא (כמעט) כל מה שאני לא הייתי בגיל 15. היא בלונדינית, שמנמונת, מצחיקה ושנונה.
כל שאר המשפחה שלה, לעומת זאת, הם כהי שיער, רזים, מבריקים. בקיצור, כל מה שהיא לא.

וירג'יניה מרגישה שהיא הכבשה השחורה (או הבלונדינית אם תרצו) במשפחה המושלמת. היא חיה שנים בהרגשה הזו. אולי זו אמא שלה, שכל כך עסוקה בלהבין בני נוער אחרים (היא פסיכולוגית מפורסמת), אבל עסוקה בעיקר בלגרום לה לעשות דיאטה.
אולי זה אבא שלה, שלא ממש מדבר איתה. או אולי אחיה המושלם. או אחותה שיום אחד טסה לה לאפריקה להתנדב שם למען הרעבים והמסכנים.

לכל אדם יש את הרגע הפרטי שלו, שבו נופל לו האסימון והוא מבין שדברים לא נראים בדיוק כמו שהוא חושב. שאולי עד עכשיו הוא חי לפי מוסכמות ואקסיומות שלא באמת קיימות.
הרגע הזה קורה למרגרט כשאחיה המושלם מושעה מלימודיו בחשד שאנס את אחת הבנות שלמדו איתו.

זה לא שהאונס הוא מרכז הספר. זה לא הנושא. הנושא הוא מה קורה כשפתאום מגלים שלא הכל מושלם, האם יהיה לך הכוח לקום ולשנות דברים, או שפשוט תוותרי ותמשיכי לחכות שמשהו ישתנה.
אבל שלא תחשבו לרגע שמדובר כאן בספר עצוב ומדכא, המלא בתכנים דידקטיים. כי הוא לא.
זה ספר שהוא מצחיק, מדמיע, מעורר מחשבה, ולא- הוא לא מיועד לבנות/נשים שמנות בלבד.

קרולין מקלר היא סופרת אמריקאית הגרה בניו יורק. היא כותבת ספרים לנוער (זהו ספרה היחיד בעברית). באחד הראיונות עמה היא סיפרה כי היא כותבת לבני נוער מאחר שכשהייתה נערה לא הייתה מקובלת במיוחד, וברחה אל הספרים. "אני מאמינה שהספרים שקראתי במהלך השנים הללו דיברו איתי בצורה שאיש לא דיבר איתי. הם עזרו לי להרגיש פחות לבד, הם הצחיקו אותי, הם גרמו לי להרגיש כאילו העולם לא מתחיל ונגמר בתיכון שלי".
ואחרי שהיא אומרת דבר כזה, איך אפשר לא לקרוא את הספר שלה??

לדף הספר בהוצאה.

לסיכום,
אני אוהבת לקרוא ספרים שמדברים על נערים, ובעיקר על נערות.
אני אוהבת אפילו יותר לקרוא ספרים שמדברים על נערות שמנות, שמנסות להתמודד עם החיים, כי אולי אמצא נערה שהצליחה להתמודד יותר טוב ממני עם כל העניינים האלה, אתם יודעים, של דימוי עצמי, ערך עצמי, ואיך מוצאים מישהו שיסכים לצאת איתי אפילו שאני שמנה.

(כי זה ספר טוב ולא דידקטי, כי הוא לא ממציא סוף טוב ואוטופי. כי הוא גורם לך להרגיש טוב עם עצמך. ולמה לא חמישה? כי כל עניין האונס לא היה ממש מחוייב המציאות, ומעצבן אותי שמשתמשים בקלישאות)

העולם, הישבן שלי, ועוד דברים גדולים ועגולים/ קרולין מקלר
The earth, my butt, and other big, round things/ Carolyn Mackler
מאנגלית: דנה אלעזר- הלוי
הוצאת מטר, 2003
224 ע"מ

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

9 תגובות לפוסט "העולם, הישבן שלי, ועוד דברים גדולים ועגולים"

  1. יהודית הגיב:

    יש לי עוד כל כך הרבה לקרוא לפני שאקרא ספרים של בני הנעורים… 🙂

    • עשבר הגיב:

      אני אוהבת לקרוא ספרי נוער טובים. לפעמים זו הפוגה בין ספרי מבוגרים, ולפעמים זה בא כתוספת

  2. א. הגיב:

    אשמח לקרוא

  3. yael d a הגיב:

    נשמע ספר מעניין…
    אבל נראה לי שכמו יהודית גם לי יש כ"כ הרבה ספרים לקרוא לפני שאגיע לספרי הנוער… אני לעולם לא אצליח לקרוא את כל מה שמעניין אותי :-/

    אהבתי את תמונת העטיפה!

  4. נעמי הגיב:

    איזה קטע, ממש רציתי להגיד לך לקרוא את הספר הזה…!
    אפילו יש לי מאמר ביקורת עליו, אראה לך שניפגש.
    הספר עצמו היה נחמד, ואראה שלא כולם אומללים באותו אופן,
    ושאפשר למרוד ולצאת מזה, והציג דמות של גיבורה חזקה, למרות הכל.

  5. פל הגיב:

    נשמע יופי של ספר לבת שלי, אני כמעט ולא קוראת ספרי נוער, אין לי זמן !!!

    • עשבר הגיב:

      הוא ספר משעשע שבוכים בו. קראתי אותו כשיצא, ואני חייבת לציין שגם היום, ממרומי גילי, נהנתי ממנו

כתיבת תגובה