ארכיון פוסטים עם התג "טרור"

ג'ק באואר גרסת הספר

יום רביעי, 7 במאי, 2014

וידוא הריגה
קחו אדם פטריוט חדור תחושת צדק ונקם, בעל כישורים אינסופיים כמעט להרג וקבלו את… ג'ק באואר.
עכשיו תוסיפו לזה גם קצת הבנה פוליטית ולא מעט אינטיליגנציה (אני מודה, אני מתה על באואר אבל הוא חייל טוב, לא בהכרח העפרון הכי מחודד…) וקבלו את… מיטש ראפ.

מיטש ראפ הוא הגיבור החדש שלי. הוא אמנם לא מסוקס כמו פטריק קים או ענק כמו ג'ק ריצ'ר, אבל הוא מכונת הרג לא פחות משומנת.
מיטש הוא מתנקש אידיאולוגי, או במילים אחרות, הוא רוצח שעובד בשירות ארצות הברית.
המטרה: חיסול מחבלים ואנשים רעים. האמצעים: כשרים כולם. המניע: אהובת נעורים שנרצחה בפיגוע. (ע"פ ויקיפדיה אסון לוקרבי).

מדובר בסדרה ארוכה, בת 13 ספרים. הספר הנוכחי הוא הספר השני בסדרה. שני ספרים יצאו בארץ בעבר בהוצאת אור-עם "כח מבצעי" (2004) ו"הצופן וושינגטון" (2005).
הפעם מיטש מקבל עוד משימה שגרתית, להרוג עוד טרוריסט, שעובד מהצד גם כשר הנפט הלובי. בניגוד לחיסולים הקודמים, משהו משתבש.
מישהו בגד במיטש וגרם לכך שנהרגו חפים מפשע. זו הייתה טעות טרגית, לא רק בגלל ההרוגים אלא בעיקר כי לעצבן מישהו שיכול להרוג בשניה שישה אנשים זה מסוכן…

כמו בכל ספר פעולה/מותחן פוליטי גם כאן יש בגידות ואנשים טובים, קונספירציות ורוצחים, וכמובן אהבה ומחוייבות וחברוּת   ושאר סיבוכים..
זה לא מותחן אינטילגנטי, אבל לפעמים צריך ורצוי גם כאלו, שיסחפו אותנו וימלאו את שעות הקריאה.

וינס פלין  הוא סופר אמריקני שנפטר מסרטן הערמונית בשנת 2013, והוא בן 47 בלבד. אחד הדברים העצובים בספר היה שהוא מודה בתודות (כן, כן, אני קוראת גם אותן  :oops:) לצוות הרפואי שעוזר לו להלחם בסרטן.
ואגב, לא סתם הזכרתי את ג'ק באואר. פלין היה יועץ לסדרת "24" האלמותיתהחל מעונתה ה-5.

לסיכום,
(או בעברית: אני רוצה עוד!!)

וידוא הריגה/וינס פלין
Kill shot/Vince Flynn
מאנגלית: ארז אשרוב
הוצאת כנרת, זמורה ביתן, 2014
352 עמודים

ג'יהאד ושנאת יהודים

יום שבת, 21 בינואר, 2012

 "כמו מתוך הזיה, הוא צייר באוזנינו את מגדלי ניו יורק עולים בלהבות ומתמוטטים [..] הוא תיאר כיצד גורדי השחקים הופכים ללפידי ענק בוערים ונופלים אנה ואנה, וכיצד משתקפים פניה של העיר המתפרקת בשמיים המתקדרים מעליה" (עמ' 15).
ציטוט זה פותח את ספרו של מתיאס קונצל, המנסה לרדת לפשר השנאה הערבית לישראל. זה אינו ציטוט מפי עדי ראיה/ שמיעה של בן לאדן, אלא ציטוט של אלברט שפר, שר החימוש של היטלר. זוהי גם נקודת המוצא של קונצל, המנסה למצוא הקבלות בין האנטישמיות הקלאסית והתיאוריות הנאציות לבין הטרור הערבי.

"כולנו" יודעים לומר מהן הסיבות לטרור, הלא כן?
יש שיגידו עוני, יש שיגידו תחושת הקיפוח, אנטישמיות, מלחמת דת, התשובה הרי נעוצה בשאלה מיהו העונה. קונצל מציג הקשרים חדשים- ישנים לג'יהאד וטוען כי האנטישמיות היא לא מעין 'נספח זניח' של האסלאם הקיצוני, אלא שורש האידיאולוגיה שלו: "הדרך שבה יהודים נרצחים מצביעה על הסיבה שבשלה הם נרצחים. יעדי המתקפות אינם מדינאים בכירים או אנשי צבא, אלא קהל האזרחים- בלא אבחנה בין דתיים לחילוניים, בין צעירים לזקנים, בין תומכי הימין למתנגדיו. ככל שיותר אנשים נהרגים, נפצעים ונעשים לנכים, כך נחשב הפיגוע למוצלח יותר. ככל ששבבי המתכת והמסמרים שבצידה חדים יותר, ערכה עולה. כל מי שרוצח בשיטה זו מתרגם את השקפת העולם האסלאמיסטית- פאשיסטית לפעולה. האנטישמיות של השקפת העולם הזאת, המציירת את היהודים כרוע מוחלט, מייצרת בהכרח את הרצון להכרית את הרוע הזה בתבל רבתי" (עמ' 107)

ניגשתי לספר בהיסוס מה. גרמני שכותב על שנאת יהודים נשמע, איך לומר, לא מסקרן במיוחד….
הספר סוקר סקירה הסטורית של האחים המוסלמים, וזה עניין אותי (את הספר קראתי על רקע המהומות במצרים), ובניגוד לכותרת המשנה- יש לציין שמרביתו כלל אינו עוסק באירועי 11/9, ודומה שאירועים אלו הוכנסו לספר רק כי אי אפשר היה להתעלם מהם (הספר במקור, בגרמנית, פורסם ב-2002). הספר תורגם לעברית ממהדורה מורחבת באנגלית של הספר, שפורסמה בשנת 2007.

אני לא יודעת עד כמה שוכנעתי שהגי'האד האסלאמי שווה ערך לנאציזם, או יונק ממנו. המחבר נשען על תאוריות קצת קונספירטיביות לטעמי, בין השאר על העובדה שמוחמד עטא (שהתרסק במגדל הצפוני), מרוואן אל שייח'י (שהתרסק במגדל הדרומי) וזיאד ג'רח (שהתרסק בפנסילבניה, בטיסה 93) התגוררו בשנים שקדמו לאסון התאומים בגרמניה.
אין ספק שיש בספק כמה וכמה דברים שינעמו לאוזן הישראלית. קונצל יוצא כנגד הסובלנות האירופית (ולא רק האירופית)- "רבים מבקשים לחסוך מעצמם את המפגש המכאיב עם המציאות" (עמ' 21), הוא אומר, ותוהה מדוע איש לא מטיל ספק בפעולות הטרור "השאלה מדוע בשום מקום אחר בעולם אין אנשים סבורים שהמוצא ממצב נואש הוא להתפוצץ באוטובוסים או במסעדות- אפילו אינה עולה על דעתו. הוא מדחיק מתודעתו כל עובדה או שאלה שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפתו לרוגע פנימי" (שם), ומתריע מפני הסתננות אנשי הג'יהאד לתנועות לגיטימיות הנאבקות בקפיטליזם.

מן הסתם מכותרת הספר עצמה ניתן להבין שהספר מוטה לצד אחד, ולי כמובן אין בעיה עם זה, אבל בין אם התאוריה נכונה ובין אם לא, זה ספר שמעניין לקרוא, ולו כדי לדעת מיהם הגורמים החזקים (היום) במצרים ובסביבה.

ד"ר מתיאס קונצל הוא איש מדע המדינה המתגורר בהמבורג. הוא עמית מחקר ב"מרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון" באוניברסיטה העברית וחבר בהנהגת ארגון "אקדמאים למען שלום במזרח התיכון".

לסיכום,
(כי זה מעניין, אבל בכל זאת- כמה מוטה אתה יכול להיות לפני שזה יצרום?)

ג'יהאד ושנאת יהודים- על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר/ מתיאס קונצל
Jew and Jihad- Hatred, Islamism, Nazism,  and the roots of 9/11/ Mattias Kuntzel
מאנגלית: צור ארליך
הוצאת טובי, 2008
162 עמ' (כולל מפתוח)

נקודת שבירה

יום ראשון, 8 בנובמבר, 2009

אם פעם החשש הגדול של העולם (או לפחות של הוליווד) היה מרובוטים שקמים על יוצריהם, היום אנחנו הרבה יותר מציאותיים. היום אנחנו כבר יודעים מהי נקודת התורפה הגדולה שלנו.


דמיינו לעצמכם עולם שבו מרבית השירותים מושתתים על איטנרנט ומחשבים.
אה. נכון. אין צורך לדמיין. אנחנו כבר חיים בעולם שכזה.

עכשיו דמיינו לעצמכם שבבת אחת נהרסת מרבית התשתית הטכנולוגית. דמיינו לעצמכם ששטחים שלמים מנותקים ממחשב, מאינטרנט, מלוויינים. בעצם, גם זה כבר קרה.
אפשר להזכר, לדוגמה, בפגיעה שספגו חלק מחברות התקשורת בארה"ב בעקבות אסון התאומים, פגיעה שגרמה לאלפי אנשים להיות מנותקים מטלפונים לזמן ארוך (חברה שלי, שגרה בוושינגטון DC, נותקה מהטלפון לחודשיים). ולא צריך ללכת רחוק. מצרים נותקה כבר, גם בירושלים היו בעיות, בברזיל האקרים הפילו את רשת החשמל . אפילו ברוס ויליס ב"מת לחיות 4" כבר עסק באיום שמגיע מהאינטרנט.


הספר "נקודת שבירה" דן בחזון הלא-מאוד-עתידני הזה. בבת אחת נפגע חלק לא מבוטל מתשתית האינטרנט (כבלים/סיבים אופטיים תת קרקעיים ותת מימיים). הדבר גורם לפגיעה בכלכלה (בנקים, בתי עסק), בפוליטיקה, בחי היומיום של האנשים הפשוטים. לוויינים נעלמים להם בחלל, כלבי רובוט תוקפים את בעליהם- ובקיצור מתחולל תוהו ובוהו.

עכשיו השעון מתקתק- צריך למצוא את האחראים לפני שהכל יקרוס סופית. האם אלו הסינים? המאפיה? החיזבאללה?

הספר מעניין, אבל יש לו שתי מגרעות.
סגנון הכתיבה היבש משהו של הסופר, גורם לכך שהעלילה, שאמורה להיות מותחת, הופכת להיות, איך לומר, פחות מותחת (ודפדפתי בספר באנגלית. האשמה היא ממש לא בתרגום). אבל מילא.

הבעיה העיקרית שלי היא האג`נדה הפוליטית הנושבת מהספר. כל מילה שאומר לגבי האג`נדה עלול להוות ספויילר, אז לא אנתח למה לדעתי X וY זה ככה וככה, די שאומר שהספר במהותו אמריקאי, ולכן פענוח התעלומה, נראה לי, מתאים יותר לקהל האמריקאי.


ריצ`ארד קלארק כיהן בתפקידי בטחון ומודיעין במשך כשלושים שנה בבית הלבן. הוא כתב ספר נוסף שיצא בהוצאת "ידיעות אחרונות", "שער העקרב".


לסיכום, ספר לחובבי טכנולוגיות, פרנואידים וחובבי הז`אנר.

מצד שני, כולנו צריכים לזכור ש"את הכפר הגלובלי קושרים יחד חוטים מעטים מאוד ושבריריים מאוד. חתוך אותם והציפוי הדק של הציביליזציה נעלם" (עמ` 32).

אפשר לקרוא את הפרק הראשון באתר ההוצאה.


נקודת שבירה/ ריצ`ארד קלארק
מאנגלית: מיקי גורן
הוצאת משכל, ידיעות אחרונות, 2009
294 ע"מ