ארכיון פוסטים עם התג "ספרים"

התאבון לספרים

יום שלישי, 5 בינואר, 2010

זוכרים את הימים בהם לא הבחנתם בין ספרות יפה לסתם ספרות חביבה שלא מותירה רושם?
זוכרים את התחושה הזו שלכם, בזמן שאתם קוראים ספר ומבינים ש"זהו זה- זה ספר טוב באמת"?
"בתחילה היו הזלילות שלי גסות, הוללות, לא ממוקדות, חזיריות- מבחינתי, פה מלא פוקנר היה זהה לפה מלא פלובר- אם כי די מהר התחלתי להבחין בהבדלים הדקים" (עמ` 26).


פרמן הוא כזה. הקטן מבין שלושה עשר (!) אחים, אמא אלכוהוליסטית שלא מתייחסת אליו, וחנות ספרים משומשים במרחק יריקה.
בין ספר לספר מחפש פרמן את מה שכולנו מחפשים- מישהו שיאהב אותו, שיהיה לו אכפת. אבל יש בעיה אחת.

פרמן הוא עכברוש. ואף אחד, כך מתברר לפרמן, לא אוהב עכברושים.

מה נשאר לאדם (או לעכברוש במקרה הזה) בחייו כשאין איש סביבו, רק הספרים מסביב. ופרמן שלנו, שכל חייו גדל במחסן ספרים ישנים, שוקע יותר ויותר בעולמם של הספרים.
"יש פעמים שאני רוצה לחשוב שאת הרגעים הראשונים שלי במאבק הקיום ליוו קרעים של מובי דיק, כמו במצעד ניצחון. זה אולי יסביר את המזג ההרפתקני והמוקצן שלי. בעתות אחרות, כשאני מרגיש מנודה וחריג במיוחד, אני משוכנע שידו של דון קישוט הייתה במעל" (עמ` 15).


בסופו של דבר גם פרמן מוצא אדם שיאהב אותו, אבל בשלב הזה העלילה כבר הייתה פחות מעניינת.


על פניו- הספר קסים, מיועד בעיקר לתולעי (ותולעות) הספרים שבינינו, כי בין השורות בולטת אהבת הקריאה, אבל כמו בהרבה מקרים בהם יש גימיק (ע"ע "הכלב היהודי"), הגימיק מתפוגג עם הזמן.

זה לא ספר שנשאר המון זמן, זה ספר שמיועד לגרום לחיוך.
העטיפה על הספר, יש לציין, מקסימה ומעוררת תאבון.

גם גלי אהבה את הספר, ומורי היה הרבה פחות סלחני ממני.

לסיכום:

(או במילים 2.5 ברבורים מתוך חמישה)

פרמן/סם סוואג`
Firmin/ Sam Savage
מאנגלית: ארז אשרוב
איורים: פרננדו קראהן
הוצאת כנרת, 2009
160 ע"מ

שרביט הספרים שלי

יום שני, 14 בדצמבר, 2009

עופר D התחיל את השרביט, ולמרות שלא העביר אלי (אנחה פולנית קורעת לב), החלטתי שאני לוקחת אותו לעצמי, כי אם אין שרביט לי אקח לי.

1. מה את קוראת עכשיו, מה קראת ואהבת השנה ובכלל:

אני קוראת עכשיו את "פרמן", ספור על עכברוש אוהב ספרים, ספר מאוד משעשע ועצוב גם יחד שאני, כתולעת ספרים גאה, מאוד יכולה להזדהות איתו.
קראתי המון ספרים השנה (כמו שאפשר לראות ברשימות). אחד הספרים היותר חזקים שקראתי השנה היה "כלוב הלטאה", שמתאר את ספורו של אסיר פוליטי בבורמה. ספר נוסף שנגע בי מאוד היה "אות מאבשלום", על אבשלום פיינברג.

2. איך התחלת את העניין בכלל, ממתי את קוראת ומה הביא אותך לתחביב:

אני קוראת מכיתה א` (אני מהדור שלמד לקרוא רק בבית הספר), ומהרגע שקיבלתי מתנה את סדרת ספרי "קופיקו" נחתם גורלי. נולדה תולעת.
אחרי שהספרנית המכשפה צעקה עלי שמה פתאום אני לוקחת ספרים של גדולים כשאני רק ילדה, היא הבינה שזה לא יעזור לה, ואז כבר התמכרתי ל"רומן הרומנטי".
מאז כבר עברתי לספרים אחרים, אבל אתם יודעים מה אומרים- אפשר להוציא את האדם מהתולעת, אבל לא את התולעת מהאדם.
ולא, נסיך שלי, אני לא מכורה. אני תמיד יכולה להפסיק.

3. מהן הסוגות (ז`אנרים) האהובים והמועדפים, ומה פחות:

אני קוראת בעיקר ספרות יפה, אבל יש לי מקום חם בלב לספרי רצח בעיקר (ע"ע פטרישיה קורנוול ולאחרונה מייקל קונלי). משהו בגופות המדממות מרגיע אותי (וכן, אני אוהבת גם את "דקסטר").
בזמן האחרון חזרתי לקרוא ספרי ילדים ונוער, ולהינות מהם מאוד.
גם ספרי עיון הם מעולים בעיניי, כל עוד הם לא קשורים למדעים מכל סוג שהוא.

4. צרפי תמונה/ות של מדפי הספרים שלך:

כשהייתי קטנה רציתי שבבית שיהיה לי כשאהיה גדולה יהיה חדר ספריה, ספרים עד התקרה, ובאמצע ספה נוחה עליה אוכל לשכב ולקרוא ספרים.  זה עוד לא קרה, אם כי אני עדיין בונה על זה….

הספריה שלי היא עדיין בשלבי התהוות והיא מחולקת למספר חלקים.

יש את ספרי הילדים:



יש את ספרי העיון:


יש את ספרי הקריאה בעברית:



ואת ספרי הקריאה באנגלית:



ויש את המדף שמשגע את הנסיך, והוא מדף הספרים הממתינים:

5. ספרי על מנהגים שונים (ומשונים) הקשורים אצלך לתחביב הקריאה:
המממ….
אני כותבת את הבלוג, ומשתתפת גם בקומונה "גם ספרים".

גם כאן העתקתי מעופרD, אם כי בפחות פנטיות. יש לי רשימת אקסל של ספרים שאני רוצה לקרוא. ברשימה אני מציינת את שם הספר והסופר, הוצאה, שנת הוצאה וכן תאריך כניסה לרשימה. חלק מהספרים מחכים כבר שנה… אחרים אני קונה מהר יותר (או מחליפה).

אני קונה ספרים אך ורק (טוב, בואו נגיד בעיקר) מהרשימה, אחרת זה לא ייגמר לעולם.

מצד שני, אם תשאלו את הנסיך המיואש (טוב, הוא מסכן. הוא סוחב את הספרים מהספריה כל פעם…) זה אף פעם לא יגמר.


6
. הפיצי הלאה:

יש לא מעט אנשים שאשמח לשמוע מהו טעמם הספרותי, ובכלל ללמוד עליהם יותר…

* פל
* רשפים
* siv30

* מאסטר סתו
* המקום של אור
* אמא של ילדה קוראת

וכמובן, יש עוד רבים וטובים, מוזמנים כולם…

מכורה

יום שישי, 20 במרץ, 2009

שלום, קוראים לי בר ואני מכורה.

לקח לי המון זמן להבין שזה לא בשליטתי. שזה לא "סתם"תחביב לשעת הפנאי.

זו התמכרות. מחלה. השאלה היא אם אני רוצה להחלים ממנה….

אני לא יכולה בלי החומר הזה. אני עוברת ליד זה, וחייבת להריח,לגעת, לראות.

כן, כן.

זו אני.

מכורה.

רק השבוע קניתי 7(!!). אז נכון, שניים היו במתנה, ועוד חמישהבמבצע, אבל בכל זאת….

נעים מאוד,

אני בר ואני מכורה לספרים. וגם קצת לדרמה .

כשהייתי קטנה כתבתי יומן. ונמאס לי.

עכשיו אני לא ממש קטנה, ויש לי מה להגיד, בעיקר כדי שאני לאאשכח (אחרי הכל, הגיל עושה את שלו…..)

אתם מוזמנים לקרוא, להגיב. או לא לעשות כלום.