יום הכיפורים שלי

יום הכיפורים שלי לא קשור בכלל לדת.
יום הכיפורים שלי קשור לשיר אחד, לפיוט אחד, שבכלל שייך לתפילות ראש השנה: "ונתנה תוקף".
אבל הפיוט הזה, כל פעם שאני שומעת אותו, גורם לדמעות לעלות, ולרצון שלי להיות אדם טוב יותר, וזה לא רע, נכון?

יום הכיפורים שלי קשור לדליה בן פורת ז"ל, שלקראת כל יום זכרון הקרינה בבית הספר את הסרט "והחיטה צומחת שוב", על ספורו של קיבוץ בית השיטה, ששכל במלחמת יום הכיפורים 11 מבניו, ושיתפה ברמה זו אחרת של אינטימיות, בחוויות שלה מהמלחמה ההיא.

שוב לזכרך, ולזכר ההרוגים כולם.

תגיות: , , , ,

10 תגובות לפוסט "יום הכיפורים שלי"

  1. אמא של אוּרי הגיב:

    יקירה,
    גמר חתימה טובה ושנה נפלאה לך ולנסיך.

  2. א. הגיב:

    את מיוחדת ונהדרת

  3. YAEL D A הגיב:

    מדהים. בדיוק היום סיפרתי לנסיך (שלי! לא שלך!) שיום כיפור שלי קשור בקשר הדוק לפיוט הזה ולסרט הזה

    כבר ציינתי שאנחנו דומות?

    אוהבת.

  4. עופר D הגיב:

    כך חיברה אתכם הצעירים לחוויות המלחמה הקשה ההיא.
    עצוב לקיבוץ לאבד כ"כ הרבה מבניו במלחמה אחת, ועצוב לארץ שאיבדה וממשיכה לאבד מבניה לקיומה.

    תודה

  5. מביט מהצד הגיב:

    כנראה שדליה בן פורת איבדה את אהובה במלחמה הזאת

  6. מביט מהצד הגיב:

    היא אהבה את תענוגות החיים, טיולים, אוכל משובח, אבל תאוות העישון המוגזם שלה היתה התרסה מול מלאך המוות

להגיב לפוסט עשבר