הספר ששבר את ליבי

אף אחד, אבל אף אחד, לא יגרום לויקטוריה ג'ונס להאמין שלמישהו אכפת ממנה. כנערה שנכנסה ויצאה מכמה בתי אמנה, היא למודת אכזבות.
היא בת שמונה עשרה עכשיו, ואין לה איש בעולם מלבד מרדית, העובדת הסוציאלית שהיא לא סובלת.

ויקטוריה, בדומה ללא מעט נפשות פצועות אחרות, לא ממש מחבבת בני אדם, ובעיקר – לא יודעת להתמודד איתם. הדרך היחידה בה היא מסוגלת לדבר, ולעשות זאת היטב, היא בשפת הפרחים הויקטוריאנית.
שפת הפרחים, כשמה כן היא. היא נוצרה בתקופה הויקטוריאנית ושימשה כדרך להעברת מסרים בימים בהם לא היה כל כך פשוט לדבר אחד עם השניה. כשחושבים על זה, גם היום זה לא הכי פשוט….

בכל מקרה, גם ויקטוריה מגלה שיש כמה אנשים טובים באמצע הדרך, והיא מתחילה לעבוד בחנות פרחים. מתברר שגם אנשים שאינם מכירים את שפת הפרחים מושפעים ממנה, ו-ויקטוריה מגלה שהיא טובה בעזרה לאחרים.
יש האומרים שעזרה לאחרים מביאה מזור לנפש דואבת. במקרה של ויקטוריה, היא כל כך רדופה ברגשות אשם עד שיעבור זמן רב, אם בכלל, עד שתרפה ותגלה שכן, גם לה מגיע להיות מאושרת.

בניגוד למה שכתבתי עד כה, הספר הוא לא בהכרח קלישאה גדולה. אהבתי את העובדה שהספר מחולק לארבעה חלקים:
1. קוצן פשוט (מיזנתרופיה).
2. לב בוסר.
3. טחב (אהבת אם).
4. התחלות חדשות.

אהבתי לגלות דברים לגבי פרחים: הידעתם, לדוגמה, שדבקון (Mistletoe), אותו צמח תחתיו מתנשקים בחג המולד, פירושו "דבר לא יעמוד בפני"? תודו שהפירוש של הצמח בהחלט נותן משמעות מחודשת לנשיקה 🙂 … אגב, אוהבי הלוונדר- הידעתם שלוונדר מצביע על אי אמון?

לסיכום 1, אם היה עלי ליצור זר לונדה דיפנבאום, הסופרת, הייתי שוזרת בו פעמונית (הכרת תודה), ציפורן אדומה (ליבי נשבר), מנטה (תחושת חמימות) וצבעוני (הצהרת אהבה).

לסיכום 2, מזמן לא קראתי ספר שלא רציתי שייגמר.

שפת הפרחים/ונסה דיפנבאו
The Language of  flowers/ Vanessa Diffenbaugh
מאנגלית: אורטל אריכה
כנרת, זמורה ביתן, 2011
351 עמ'

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

12 תגובות לפוסט "הספר ששבר את ליבי"

  1. יהודית הגיב:

    עשית לי חשק…
    הזדמנות ראשונה אקנה

    תודה

    • עשבר הגיב:

      אני חושבת שזה אחד הספרים היחידים שקראתי מהספריה, ואז רצתי לקנות אותו. שיהיה בבית.
      תהני!

  2. פל הגיב:

    תודה ברבורה יקרה, בהחלט עשית לי חשק

    • עשבר הגיב:

      אני מקווה שתהני ממנו כמוני.
      הוא ממש נגע בי, למרות שלא ברור כל כך למה. כלומר, הוא מקסים אבל לא ספר מופת, אבל לפעמים זה הספר הנכון במקום הנכון אני מניחה…

  3. עופר D הגיב:

    נשמע נהדר!
    מזכיר ברעיון את אדונית התבלינים, לא?
    תודה על ההמלצה הנהדרת, בר.

    • עשבר הגיב:

      כן, הוא די מהדהד עם אדונית התבלינים, אבל קצת שונה…
      ספר מקסים!
      שבוע טוב ידידי!

  4. דליה הגיב:

    כבר מזמן המליצה לי חברה, שאני מעריכה מאד, לקרוא את הספר הזה
    ואני מחכה לזמן ולהזדמנות.היא גם אמרה לי שיש בסוף הספר מעין קטלוג של פרחים
    עם שמות ותכונות. חוץ מזה, לא ידעתי מה מסמל הלוונדר ואני כל כך אוהבת את ריחו…

  5. א. הגיב:

    קראתי וקניתי, מאוד נהניתי

  6. וש הגיב:

    אני קוראת עכשיו ומתמוגגת ממנו.

  7. שוש הגיב:

    ההודעה משוש

להגיב לפוסט דליה