להיות אמא


כשהייתי קטנה, אמא נראתה לי כל יכולה. תמיד יודעת. משהו שנע בין המיתי למפחיד.
כשגדלתי קצת, גם העין הביקורתית שלי גדלה. ופתאום לא רק שאמא הפך להיות משהו לא מפחיד, בעיקר היו לי טענות.
כשגדלתי קצת יותר, ניסיתי להבדיל בין ה"אמא" לבין ה"אישה". מסתבר שיש לאמא שלי עוד כמה דברים בחיים, חוץ מהעובדה שהיא אמא.

אני עוד לא אמא, אבל חברות שהן אמהות נעות כל הזמן על הטווח הזה שבין להיות אמא לבין להיות אשה, לבין להיות סובייקט עצמאי, לבין לכרוע תחת רגשות אשמה על מליון ואחד דברים (חלקם מוצדקים בהחלט- איך פסיכולוגית אחת אמרה לי פעם: "כל עוד יש אמהות תהיה לי עבודה" 😆 ).

בדיוק לחלל הזה, שבין מה זה להיות אמא לבין כל הסטיגמות על האמא, נכנס הספר הזה.
למעשה מדובר באלבום המכיל תמונות ומונולוגים של אמהות. אפשר למצוא כאן גם אמהות מפורסמות יותר (ע"ע אילנה דיין) ומפורסמות פחות, דתיות וחילוניות, יותר שמרניות ופחות.

יש כאן אמירות מאוד ברורות על אמהות, המתארות את כל הרגעים היקרים והבלתי ניתנים לתיאור, בין אם מדובר ברגע בו הופכת האשה-אמא ההריונית לאמא "ממש": "הגעתי לבית החולים לבושה בשמלה ומאופרת בדרך לעבודה. הייתי בטוחה שיבדקו אותי ואמשיך בדרכי. לא הבנתי שבאותו רגע אני נתלשת מהחיים הקודמים שלי" (עמ' 105), או בשיטות חינוך שונות: "באפריקה את נושאת את התינוק על הגוף. את פשוט קושרת את התינוק עלייך וזהו. הילד מצטרף אל החיים של האם, ולא להפך" (עמ' 44).
אין הרבה התייחסות לבן הזוג בתהליך, למעט משפטים בודדים דוגמת "חינוך ילדים הוא בעיני מעשה זוגי לכל דבר" (עמ' 148), וזו החמצה מבחינתי. מצד  שני, מאחר וזה ספר שמדבר על אמהות, הייתי שמחה אם היה יוצא ספר נוסף, הפעם על אבות.

לדף הספר באתר ההוצאה.

לסיכום,

(ספר, לא אלבום, הקונספט היה קשה לי קצת, אבל העניין היה רב)

להיות אמא/ תמר מור סלע
צילומים: עליזה אורבך
הוצאת ידיעות אחרונות, 2010
165 ע"מ

תגיות: , , , , , , ,

10 תגובות לפוסט "להיות אמא"

  1. יהודית הגיב:

    זו נראית לי אחלה מתנה לכלות שלי
    תודה 🙂

  2. אמא של אוּרי הגיב:

    יש לי את הספר הזה.
    קיבלתי אותו אחרי שנהייתי אמא.
    אהבתי אותו ומאד הזדהתי איתו.

    ישליעוד שני ספרים שאיכשהו מתקשרים לי לספר הזה,
    האחד נקרא מאה אמהות מאה זכרונות בעריכת ענת הררי.
    בו מאה בנים של .. מדברים על אמותיהם.
    והשני נקרא קסם פשוט /רונה רענן -שפיר, זהו ספר ממש מיוחד, עם תמונות שחור לבן מאד יפות,
    זהו ספר שמדבר על נקודות המבט השונות בגידול ילדים.
    את הספר הזה אני אוהבת במיוחד וכל פעם חוזרת אליו.

    יום נהדר! וד כבר עם החום הזה…..
    (לא שיש קשר אבל מה איכפת לי לקטר??)

    • עשבר הגיב:

      לגמרי די עם החום הזה.
      את זוכרת את הימים בהם ירושלים הייתה העיר שאליה הגיעו כדי לברוח מהחום???

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כל עוד יש אמהות תהיה לי עבודה – משפט נהדר
    הצחקת אותי ביותר עכשיו

    דפדתי פעם בספר הזה, הוא בהחלט סיפק לי כמה דקות מעניינות והתחברתי ללא מעט מהתמונות שם – לגבי אמהות – יש עוד זמן עד שאתחבר לזה 😛

  4. א. הגיב:

    בתור אמא ותיקה אני אומרת שזה המקצוע הקשה בעולם ! אבל כמה כיף והנאה משולבים בו,אין פטנטים או קיצורי דרך, יש טעויות, שמחות, אכזבות והמון אהבה.

  5. עופר D הגיב:

    ספרים חד כיווניים כאלה, מראש לא מכוונים אלי.
    ומכיוון שהורות לקטנים הוא עניין שכבר די מאחורי, אסתפק בסקירתך.
    ושיהיה לך קל, ברור ונכון – מתי שיהיה

    • עשבר הגיב:

      לגיטימי לגמרי. לא כל הספרים מתאימים לכל האנשים.
      אני בדרך לבודפשט, שיהיה לך סופ"ש מקסים!

כתיבת תגובה