 |
בשנת 1865 מתרחשת בעיר בוסטון סדרת רציחות מזוויעות (המתוארות לפרטי פרטים לאוהבי CSI) שהמשטרה לא מצליחה לפענח. הקורבנות הם אנשים בעלי מעמד גבוה: שופט, כומר ואיש עסקים.
במקביל אנו מתוודעים לחברי "מועדון דנטה", שעובדים על תרגום ראשון והוצאה לאור של "הקומדיה האלוהית" בארה"ב: המשורר הנרי וודוורת לונגפלו, אוליבר ונדל הולמס, המשורר ג`יימס ראסל לואיס והמו"ל גיי טי פילדס. הם מזהים ברציחות מאפיינים מיצירתו של דנטה ולכן מחליטים למצוא את הרוצח בעצמם.
בתור חובבת ספרי מתח, לא אהבתי את הספר. זה ספר איטי מאוד, שמלבד תיאורים גרפיים שאותם אפשר להעריך, לא באמת מצליח לרתק. המשפטים ארוכים ומעייפים, אין באמת דמויות שיכולתי להזדהות איתם. התחושה שלי הייתה שבמקום להתעמק בפרשת הרציחות מעדיף המחבר להראות עד כמה הוא מכיר ומוקיר את יצירתו של דנטה.
מצד שני, חובבי ספרות הסטורית בכלל ודנטה בפרט, יהנו לדעתי מהספר. יש פרטים רבים על דנטה ועל יצירתו כמו גם על הסביבה האקדמית-סנובית של אותם ימים.
זה אחד הספרים היחידים שלא הצלחתי לסיים לקרוא (אם כי הצצתי בסוף, לראות מי הרוצח
….)
מועדון דנטה/ מתיו פרל
מאנגלית: אינגה מיכאלי
הוצאת מודן, 2005
408 עמ`
תגיות: אינגה מיכאלי, דנטה, הסטוריה, הקומדיה האלוהית, מודן, מועדון דנטה, רצח
מבאס..
קניתי באותן נסיבות ומאותן תקוות.
גם אני חובב ספרי מתח משובחים, אבל איכות אינה בהכרח (ואפילו מנוגדת) לארכנות.
ובכל זאת, מכיוון שהוא ממילא על המדף, נראה שבכ"ז אציץ בו מתישהו.
יש מצב שאעשה אותו דבר
אם יהיה איזה יום חורף רציני ואהיה קבורה תחת השמיכה.
אני חושבת שאריכות העלילה היא גם פונקציה של מצברוח
לפחות תסיימי אותו כמו שצריך
מסכן הספר, יושב שם עם כל הספרים שקראו אותם ואותו זרקו באמצע….
אי אפשר
הוא משעמם מדי.
למזלי לא קורא ספרים מושבע
רק אם מדבור על ספר שמספר על עלילת חיים מיוחדת במינה
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1456977
לא יודעת איך אפשר לא לקרוא
עם כל ספר שאני קוראת, גם אם הוא משעמם אותי, אני מרגישה שאני גדלה עוד קצת