אני אוהבת את באלדאצ'י. הוא כותב ספרי מתח מהנים, שלא מצריכים יותר מדי מחשבה, אלא מעבירים כמה שעות בכיף.
ולכן, כששמעתי שיוצא ספר חדש שלו- חגגתי.
מייסון (מייסי) רצתה כל חייה להיות שוטרת. יש אנשים כאלה, שנולדים להיות שוטרים. כולם חשבו שמייס היא כזו, עד שנחטפה והפללה.
עכשיו, שנתיים אחרי, היא יוצאת מהכלא כשכל רצונה הוא לפתור תעלומה, דרך שאולי תאפשר לה לחזור למשטרה. וכשהיא מתחילה לחקור רצח, ופוגשת ברוי קינגמן, היא לא מבינה עדיין לאן היא נכנסה, עד שנעשה מאוחר מדי.
אם זה נשמע מעט מוכר, זה לא מקרי.
אחת הגיבורות של באלדאצ'י היא מישל, לשעבר בלשית FBI, המסתבכת בקונספירציות שונות ומשונות ומאבדת את עבודתה.
כאמור, זה הצליח בסדרת הספרים שלו שבה הגיבורים הם מישל מקסוול ושון קינג, הפעם זה הצליח הרבה פחות.
הספר עצמו קליל, מותח לעיתים, אבל העלילה מופרכת מדי ונראה כאילו באלדאצ'י לא ממש התאמץ כאן, כנראה מתוך נקודת הנחה (נכונה מסתבר), שאוהביו יקראו כל מה שהוא כותב….
לסיכום, לאוהבי באלדאצ'י שמגיעים בלי תקוות גדולות
נאמנות כחולה/ דיוויד באלדאצ'י
True blue/ David Baldacci
מאנגלית: כנרת היגינס- דוידי
הוצאת מודן, 2011
466 עמ'
תגיות: David Baldacci, FBI, True Blue, ארצות הברית, הלבנת הון, וושינגטון, כנרת היגינס-דוידי, מודן, מייס פרי, משטרה, נקמה, עורכי דין, ערב הסעודית, קונספירציה, רוי קינגמן, רצח, תעלומה
גם אני אוהבת את באלדצ'י ויש לי מספר לא מועט מספריו. אהבתי מאוד את הזוג מישל מקסוול ושון קינג.
כשראיתי את ההמלצה שלך, לפני הקריאה , שמחתי חשבתי שהנה עוד ספר שחובה לקרוא, אבל כנראה קורה לו מה שקורה לרבים- עייפות החומר…..
תודה יקירתי על הסקירה.
אני מקווה שזו לא עייפות החומר, כי יצא לא מזמן באנגלית ספר נוסף מסדרת הזוג הנ"ל, שלא לדבר על הספר "המשפחה הראשונה" שעוד מחכה לי על המדף..