עזה כמוות (ולא, זו לא אהבה)

"אז עוד לא הבנתי. חשבתי שזה רומנטי, ואין אהבה יפה יותר מהאהבה שלה. הייתי בטוחה שלי בחיים לא תהיה אהבה יפה כזאת, אהבה סוחפת שבה האחד לא יכול לחיות בלי השני"

גלעד, בן קיבוץ מעגן, היה חייל בסדיר כשהשמיים נפלו עליו בפעם הראשונה. הוא נחשד ברצח (אחר כך בהריגה בשוגג) של נערה פלשתינאית במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא היה אז בן עשרים.
באותה תקופה הוא הכיר את עינב, בת קיבוץ שער הגולן. היא הייתה אז בת 17 וחצי, פורחת, מלאת חיים וכשרונות. היא אהבה לכתוב שירה, לצייר. היא למדה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, רחוק מהבית, בירושלים.

זו הייתה אהבה בין שני אנשים יפים, מלח הארץ. קיבוצניקים.

די מההתחלה היה ברור שגלעד אוהב מאוד את עינב. הוא דיבר על חתונה, על זה שהוא רוצה לחיות איתה לנצח. בכל רגע פנוי הוא היה מגיע אליה. גם עינב אהבה אותו מאוד, ליוותה אותו בכל מהלך המשפט (הוא הורשע בתחילה, ולאחר ערעור זוכה מחמת הספק). במשך זמן ארוך לאיש לא הייתה סיבה לחשוש, לפקפק.
עד ליום העצמאות בשנת 1991, לאותה שיחת טלפון מבוהלת שקיבלו מעינב.

כשהגיעו אליה, היא הייתה בבסיס. הם שאלו מה קרה, והיא ענתה להם "אם גם אותך היו מכים גם את היית מפחדת". באותו רגע הם כבר הבינו שמה שהיה כבר לא יחזור, ובזמן שניסו להוציא את עינב מהבסיס הגיע למקום גם גלעד. הוא רדף אחרי מכוניתם, ובסופו של דבר גם השתטח על מכסה המנוע, הכל כדי שעינב שלו לא תתרחק ממנו.
מכאן הכל הלך והסתבך.

גלעד לא הסכים לוותר עליה. הוא חיפש אותה אצל כל החברים, התקשר לכולם, הפתיע את כולם בבתים, העיקר למצוא את עינב. אבל עינב לא חזרה אליו. לקיבוץ שלה הוא כבר לא הורשה להיכנס.
והוא כעס. מאוד מאוד כעס.

במוצאי שבת, ה-29 ביוני 1991, בסביבות 23 בלילה, נכנס גלעד דרך מטעי הבננות, בכניסה האחורית, לקיבוץ. הוא חודר לחדר של עינב, יורה בראשה ונמלט מהמקום.
גופתה של עינב מתגלה רק למחרת, כשאמה מגיעה להעיר אותה. מתנוחת הגופה נראה כי היא ישנה בזמן הירי- כולה מכוסה בשמיכה, ורק כפות רגליה בחוץ, כמו תמיד.

בהתחלה טען גלעד שעינב רצתה לירות בעצמה, הוא נאבק בה ואז נפלט כדור. אחר כך טען ששעות קודם לכן פרץ לחדרה, וגילה שהיא יוצאת עם מישהו אחר.
הוא הורשע ב1991 ברצח ונידון למאסר עולם.

בשנת 1996 שמו עלה שוב לכותרות. הוא היה בין הראשונים שניסו לטעון כי היו במצב פסיכוטי בעת ביצוע הרצח. השופטים דחו את טענתו מכל וכל, לאור פעולותיו המחושבות לפני, במהלך, ולאחר הרצח.
אבל גלעד המשיך בחייו. הוא פגש בת זוג. יצא לחופשות. הביא ילד לעולם.

נאסר עליו להמשיך לצאת לחופשות לאחר שאם בנו התלוננה על איומים ומכות מצידו, בעקבות רצונה לעזוב אותו.
אכן, בחור נחמד. איך אומרים, ממש מלח הארץ:

כך לפחות חושב הנשיא שלנו, שמעון פרס, שקצב את עונשו. גלעד שמן יוכל להשתחרר מהכלא בשנת 2027. זה נשמע עוד המון המון זמן, אבל מזה צריך להוריד שליש על התנהגות טובה, ומכאן אנחנו מגיעים לעובדה שעוד חמש וחצי שנים הוא עלול שוב להסתובב בינינו. טוב, אבל אולי הוא השתקם, אחרי הכל, בכל זאת- בחור טוב.

בשנת 1998 הופק סרט תיעודי העונה לשם "עזה כמוות", המתאר את ספור רציחתה של עינב רוגל, ואת המאבק המשפטי של גלעד לצאת לחופשי.
בשנת 2006 הולחן שיר לזכרה של עינב במסגרת "עוד מעט נהפוך לשיר", פרוייקט המנציח שירי חיילים נופלים. השיר, פעמונים, מבוסס על מכתב שכתבה לגלעד, מכתב אותו מצאו הוריה רק לאחר מותה. את השיר שר ההרכב "מטרופולין".

ולמה אני כותבת על זה פה?
גם כי זה עצבן אותי. מאוד.

דווקא היום, כשהאלימות פושה בכל חלקה טובה, לקצוב עונש לרוצח זה במקרה הטוב שיקול דעת קלוקל. במקרה הרע טפשות גמורה.
כי לשחרר אדם, שגם כשישב במאסר על רצח חברתו לשעבר, המשיך ואיים והרביץ לחברתו הנוכחית (אלוהים שיעזור- מי מתחברת לאדם שרוצח את בת זוגו???), זה לשבת ולחכות לרצח הבא.
אבל בעיקר, כי לפני שבועיים- שלושה נתקלתי בספר "מתאים לך ככה כשאת צוחקת", שכתבה יונה טפר בשנת 1999.
כשהייתה רוני בת 14 נרצחה ליה, אחותה החיילת, על ידי החבר לשעבר שלה. רוני, כמו כל נערה בגילה, מתמודדת עם אהבה ראשונה, כשמעל לראשה מתנוסס כל הזמן הפחד והחשש שהאהבה פירושה מוות, האם יכולה להיות אהבה אחרת?
למרות שלא כתוב בשום מקום בספר שהספר נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל, לא קשה לעשות את ההקבלה (מה גם שגלעד שמן "זכה" להיות אחד הסיפורים היותר מפורסמים וידועים בתקופה ההיא, בין השאר בגלל גילו הצעיר ומראהו).

זה ספר לא פשוט, המדבר על נושא לא פשוט בכלל. הוא כתוב ללא ניקוד ומיועד לילדים החל מחטיבת הביניים.
בימים שבהם כבר לא בהכרח ברור מה טוב ומה רע, עד כמה האלימות מאיימת והאם יש מקום גם לאהבה ולכבוד, אפשר למצוא מקום חם לספר הזה.

לזכור את עינב רוגל, ואת כל הנשים שנרצחו רק כי מישהו שכח שהן לא רכוש.
לזכור את המילים שכתבה, מילים שהושרו מאוחר יותר:

פעמונים
מילים: עינב רוגל
לחן: עופר מאירי
ביצוע: מטרופולין

אני רוצה הפסקה כדי שאוכל לחשוב בשקט ולנשום.
כעסת עליי אתמול,
האשמת אותי ברוע ובקרירות וחשדת שיש לי מישהו אחר.
האשמת אותי בהשתגעות שלך.
אתה מבטיח לי כל פעם שזה לא יקרה שוב וכל פעם זה קורה,
והמילים הלא יפות לא נמחקות.
אתה מצפה אחרי ההתנצלות שהכול יחזור לקדמותו,
ההורים שלי לא יודעים שום דבר.
מרוב בושה אני לא מעיזה לספר להם.

פעמונים כל הזמן נשמעים קרוב לידי
פעמונים כל הזמן נשמעים קרוב לידי

אמרת לי אתמול שנתחתן במרץ,
איזה חיים יהיו לי אחרי החתונה?
כל דבר קטן שאני אעשה ולא ימצא חן בעינייך אני אחטוף מכות וקללות.
כל פעם שאני ארים קצת את הראש תיתן לי עליו.
לא רוצה חיים כאלה‭!!!‬
כל מה שאני עושה לא טוב בעינייך,
כל דבר מתפרש אצלך בצורה מעוותת,
אתה חושב שרק דרך המחשבה שלך נכונה ושאני צריכה ללכת לפי הדרך שלך.
אז אני לא מוכנה יותר!

פעמונים כל הזמן נשמעים קרוב לידי פעמונים כל הזמן נשמעים קרוב לידי
מבחינתי כרגע לא עוד!

מתאים לך ככה כשאת צוחקת/ יונה טפר
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999 (מהדורה רביעית ב2002)
165 עמ`

תגיות: , , , , , , ,

65 תגובות לפוסט "עזה כמוות (ולא, זו לא אהבה)"

  1. שוגי21 הגיב:

    ככה זה בר

    כשחכמי חלם מנהלים את המדינה. זה מקומם וזועק לשמיים, דמה של עינב רוגל המנוחה.

  2. ר ש פ י ם הגיב:

    את הסרט ראיתי

    על הספר אוותר
    קשה יהיה לי מידי, במיוחד בגלל שאני מכירה את הסיפור
    הטמטום חוגג פה במדינה הזו – כולל בבית הנשיא!

    • עשבר הגיב:

      ומה שעצוב

      זה שלא ממש מדברים על זה. מצקצקים בלשון ועוברים הלאה.
      עד הפעם (האישה?) הבאה.

  3. האחות הגיב:

    המלצה מעולה

    ובכלל לא הכרתי את הסיפור. באמת חשוב לזכור.

    ואותי אישית קצת צימרר שהיא היתה מכוסה כולה ורק כפות רגליים בחוץ….

  4. מאד מקומם!

    בתי עשתה על הספר יומן קריאה וגם אני קראתי את הספר. אכן ספר לא פשוט ומעורר מחשבה.

    • עשבר הגיב:

      לא הייתי מודעת בכלל לקיום הספר

      ומאוד שמחתי שיש ספר בנושא.
      חשוב בעיניי שבני נוער ידעו גם על תופעות פחות מאושרות בחיים.

  5. קראתי את הספר לפני הרבה שנים

    אבל את הסיפור הזה לא ידעתי … מצמצרר

  6. yael d a הגיב:

    קראתי את הספר בנעורי

    אני לא חושבת שידעתי שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. את הסרט לא ראיתי (כמו 99 אחוזים מהסרטים הקיימים).

    קציבת עונשו של גלעד שמן לא ברורה לי ומקוממת אותי. לא הייתי רוצה שאדם כמוהו ישתלב בחברה, בוודאי כשהוא לא הוכיח לאורך תקופת עונשו שהוא השתקם…

    אבל עוד יותר תמוהה בעיני – איזו אישה תסכים להיות בת זוגו של אדם המרצה את עונשו על רצח בת זוגתו הקודמת….

    • עשבר הגיב:

      אני גם לא מבינה

      אבל את יודעת, יש נשים שמאוד נמשכות לטיפוס.
      הוא מסכן, הוא לא התכוון, ידה ידה ידה.

      אני באופן אישי ממש לא מבינה למה קוצבים עונש לאסיר כלשהו. פשעת? שב בכלא. שוקמת? חלק מהשיקום זה להבין שיש עונש על דברים שעושים..

  7. shoshmil הגיב:

    כתבת יפה וזה באמת מקומם

    צריך להביא זאת לידיעתם של רבים,כי דברים כאלה קורים גם עכשיו.

    • עשבר הגיב:

      הדברים הללו קורים כל הזמן

      אני חושבת שמה שייחד את הספור הזה בזמנו היה גילם הצעיר והעובדה ששניהם היו קיבוצניקים.

  8. עינבלית הגיב:

    והיא לא היתה האחרונה

    והם משחררים גם אנשים ופדופילים על התנהגות טובה.
    עצוב, מסוכן. רב תפיקדנו כאמהות וכאחיות וכחברות ללמוד לזהות את הגברים המסוכנים עוד לפני שאנחנו מתאהבות בהם.

    • עשבר הגיב:

      ואני חושבת

      שתפקיד החברה הוא להוציא משורותיה את האנשים המסוכנים.

      • עינבלית הגיב:

        תפקיד החברה לחנך את אנשיה

        להיות אנשים טובים. להוציא את המסוכנים לאן? לבתי הסוהר? ואז מה? אחרי אי אלו שנים הם יחזרו ולא בהכרח ישתנו. אקמול לא יעזור לכאב ראש, צריך טיפול עמוק יותר…

        • עשבר הגיב:

          אבל זו כבר שאלה

          של האם האדם בוחר להיות רע או טוב.
          אני לא חושבת שצריך בהכרח תמיד טיפול עמוק יותר
          אני חושבת שיש אנשים שמקומם לא בחברה מתוקנת. מצידי תקראי לזה בית סוהר, מצידי תשימי את כולם על איזו יבשת נידחת (ע"ע אוסטרליה).
          פדופילים לעולם לא ישתנו.
          גם מכי נשים לא.
          וגם אם, לצורך הויכוח, הם ישתנו- זה לא באמת מעניין אותי. אדם שפשע פשעים מסויימים לא מגיעה לו הזדמנות שניה בעיניי.

        • cwen הגיב:

          יש אנשים שהם פשוט דפוקים

          משהו לא בסדר אצלם בראש. והבחור הזה הוא דוגמה לאדם דפוק. עובדה שהכה את בת זוגו הנוכחית. זה אומר שהוא לא שולט בעצמו. הוא לא שולט בדחפיו, אלא הדחפים שולטים בו. אדם כזה צריך להשאר במקום סגור עם בקרה פשוט כדי שלא יזיק לסביבה.

          ולבת זוגו הנוכחית אני מייעצת להכין אופציה להגר מכאן למקום אחר אם הוא ישתחרר, או לשכור שומר ראש.

          • עשבר הגיב:

            אבל זה לא ממש ככה

            עובדה שהוא לא הרביץ לגברים, הוא לא הלך ברחוב ופשוט הרביץ למישהו.
            הוא מרביץ למשהו שהוא חושב שהוא שלו.
            נקודה.
            אבל לגבי הלסגור אותו, אני ממש מסכימה

  9. davidlev0255 הגיב:

    וואו .. תוכלי לפרט על הרצח של ליה ?

    מתי זה התרחש? באיזה שנה

    המקרה של רוגל ידוע …

  10. חגית הגיב:

    אני זוכרת כשזה קרה

    עברתי דברים דומים לעינב
    דיברתי עם אמא שלה בטלפון
    יש לי את הספר שהם הוציאו עליה
    הוא מפלצת רקובה, והנשיא אדיוט. מגיע לנו כל מה שקורה לנו, כי אנחנו לא מפגינים ולא עושים כלום, רק יושבים מול המחשב ומקלידים טוקבקים מפגרים ומרגישים שבזה כאילו ועשינו משהוא, אז זהו שלא

    • עשבר הגיב:

      אחד הספורים הקשים

      אם את עדיין בקשר עם אמה של עינב, אשמח אם תעבירי לה את הפוסט המדובר. שתדע שלא שוכחים.

  11. cwen הגיב:

    צודקת בכל מילה

    ממש לא ברור למה לקצוב עונש של אדם כזה שדי ברור שלא למד את הלקח, ושאם יצא מן הכלא מן הסתם ירצח את חברתו הנוכחית. אני רק מקווה שלא יורידו לו שליש בגלל התנהגותו הלא טובה בעליל.

    זה לא אוטומטי הורדת שליש, והרבה פעמים לא מאשרים בגלל מסוכנות של העבריין, אפילו אם הוא לכאורה מתנהג יפה בין כותלי הכלא.

  12. שילה1 הגיב:

    הוא ימשיך במעשיו,כי מקבל לגיטימציה

    מנשיא המדינה.אבוילמדינה שמקלה ראש ברוצחיה!
    עצוב מאוד.

  13. einat8 הגיב:

    מרגש אכן מוכר הסיפור של עינב

    איך שהתחלת לספר אותו זכרתי אותו מיד מעוד מעט נהפוך לשיר
    התוכנית הכי אהובה לי בימי הזיכרון לחללי צהל
    שדרך אגב יש לי את כל התוכניות למרבית עונה אחת של ההתחלה
    תוכנית שאותי תמיד מרגשת מאוד ותודה על הרשומה הזו היפה ומרגשת מאוד

    • עשבר הגיב:

      חיפשתי נואשות

      את השיר בגירסה ווקלית, ולא מצאתי.
      אם יש לך אותו, אודה לך מאוד אם תוכלי לצור עמי קשר במסר.
      ותודה לך על מה שכתבת על הרשומה.
      הנושא קרוב ללבי מאוד

  14. hollywoodonline הגיב:

    כתבת יפה על נושא חשוב מאוד

    אני זוכר שראיתי את הסרט לפני כמה שנים והוא השאיר בי חותם עמוק.
    תודה לך על הכתיבה ועל העלאת הנושא שוב מממעמקי הזכרון שם נקבר עם הזמן.
    בתקופה זו כשיש כל כך הרבה קורבנות, כל כך קל לשכוח שיש אנשים מאחורי המקרים ולדפדף הלאה, אני מודה לך שגרמת לי לעצור ולהקדיש כמה דקות לזכרה של עינב רוגל.
    יהי זכרה ברוך.

    • עשבר הגיב:

      תודה לך על המילים החמות

      גם אני ראיתי את הסרט לפני כמה שנים, והמקרה נצרב לי בנשמה
      וכשראיתי את הידיעה על קציבת עונשו של גלעד שמן, הכל עלה חזרה והכעיס אותי עד מאוד.

  15. siv30 הגיב:

    זה נורא עצוב

    את זוכרת את המקרה של ענת אלימך? זה מזכיר לי קצת את הסיפור שלהם.
    נורא עצוב.
    תודה עשבר

  16. seymore butts הגיב:

    אני דווקא חושב שפרס מפגין עקביות

    לערפאת שידיו היו מגואלות בדם של הרבה יותר אנשים הוא מחל וגם אירגן פרס נובל, אז על אחת כמה וכמה לרוצח בקנה מידה "קטן" כמו גלעד שמן.

    אני זוכר את הפרשיה המזעזעת. מדהים לגלות שהרוצח קיבל בכלל חופשות.

    יהי זכרה של עינב ברוך.

  17. NOAMI4U הגיב:

    וצריך לזכור – זה 24 שנים בכלא

    וחייבים לזכור. המנין מתחיל מיום מאסרו של גלעד שמן ב-1991. כלומר גם אם ינוכה שליש מתקופת מאסרו, אחרי קציבת תקופת המאסר, ישב גלעד שמן 24 שנים בכלא. וספק אן יש מישהו שמוכן להיכנס ליום אחד לכלא ..

    • שי הגיב:

      איזה מין איסלאמופיל אתה?

      עזוב את החברה שלו, הבחור רצח ילדה מוסלמית טהורה – איך אתה, כאיסלאמופיל נודע יכול להבליג על כך?

    • ללא שם הגיב:

      חופש

      כל המשמעות של אחריות הולכת ונאבדת אם נשיא מדינה מתיר חופש לאדם שלקח חופש וחיים של צאצאיהם לדורי דורות וזעקת אב ואם אשר מרוב כאב הנשמה נאבדת….. זה לא 24 שנים זה נצח נצחים נאמר בתורה לקין כל דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה מפרש רשי – הצאצאים.

    • עשבר הגיב:

      24 שנים

      בהן הכיר מישהי, הביא ילד לעולם.
      24 שנים בהן הקורבן שלו מתחת לאדמה.

  18. bsameach הגיב:

    לא לחינם אמר יצחק רבין ז"ל

    על שמעון פרס שהוא חתרן בלתי נלאה.
    לעניות דעתי, פרס הגיש לא בכותרות בזמן האחרון אז הוא רצה בכוח להשיג כותרת.
    זה מעשה בלתי נסלח לקצוב עונשו של רוצח.
    לא נשכח-לא נסלח!

    • עשבר הגיב:

      מסכימה עם כל מילה

      יש הרגשה שפרס מנסה להשאר בכותרות, הגם שלא בטוח שההחלטה הזו נובעת מאותו מקום
      יש מצב שהגישו לו מליון ניירות והוא פשוט חתם?

  19. TALf2007 הגיב:

    מגעיל ממש!

    אולי תשלחי את הפוסט הזה לנשיא, על תגובותיו!
    מכירה את נושא האלימות, לצערי, באופן אישי מאוד וכרגיל המשפט המוביל בכל המצב- "לי זה לא יקרה" לכן יש לו אישה חדשה וילד!
    נשים מתי תבינו שזה לא קיים רק בבית של השכן אלא גם אצלכן בבית עם האדם החשוב ביותר בחייכן שאתן סומכות עליו?

    טל.

    • עשבר הגיב:

      אני חושבת

      שבאופן כללי נשים ואנשים בכלל מתעקשים להניח שדברים כאלה לא קורים אצלם.
      ואז, כשהבועה מתנפצת, תמיד יהיו את אלו שיאמרו "הוא לא נראה כזה"…

  20. י הגיב:

    לו

    לו היו מהדקים לו את החבל מסביב לצוואר, אף אחד לא היה מקצץ לו לא שליש ולא חצי.

  21. שמים1 הגיב:

    אחת הרשומות הנוגעות כל כך

    וקשות , כן קשות
    כי לצערי זו מציאות כואבת
    ואסור לחשוב שזה לא יקרה
    כי זה כן
    ואסור להקל ראש
    ואסור לשחרר רוצח !

    • עשבר הגיב:

      תודה על מה שכתבת

      המקרה הזה נצרב אצלי, והכאיב כל כך
      ברור שיש עוד מקרים, אבל משהו במקרה הספציפי הזה נגע עמוק.

  22. שירת הים222 הגיב:

    רשומה טובה וחשובה

    נשים אינן רכוש וישנם לא מעט גברים שלא מבינים את זה. בין אם על ידי ביצוע הטרדות מיניות מסוגים שונים ובין אם באלימות כלפי נשים.

    יש לי את השיר בביצוע של מטרופולין, הורדתי אותו מאתר פרוייקט ההנצחה בשירים ביום הזכרון, אז איפשרו באתר מסויים להוריד שירים מהפרוייקט.
    רב השיר מדוקלם ורק הפזמון מבוצע בשירה.
    אם תתני לי כתובת מייל אשמח לשלוח לך את השיר .

  23. zadok21 הגיב:

    לחסל

    להרוג אותו לאחר שיצא – יש מושג של נקמת דם- על המשפחה לנקום את דמה

  24. המוח הנשי הגיב:

    עינב רוגל אחת ויחידה!!!

    אני זוכרת אותה…יפה תלתלי זהב תכולת עניים….והוא חולה נפש!!! כולם ידעו,כולם שתקו והפנימו….יש לו ילד מהעורכת דין שלו.גם היום היא מסתתרת מפניו.ואף הפסיקו לו את הביקורים לקיבוץ.דייי שמעון תתעשט!!!!אמא שלו ,אגב:הייתה מקסימה מתה מסרטן ועודף של צער.
    שירקב בכלא אין סליחה לפושע כזה.

    • עשבר הגיב:

      אומרים

      שלא מעריכים אדם עד שהוא איננו
      במקרה של עינב, מכל מה שראיתי, היא קיבלה הרבה אהבה והערכה עוד בחייה.
      ואולי בזה אפשר במשהו להתנחם. שהיא ידעה שהיא אהובה. שהיא פנתה להוריה לעזרה.

      והוא? שירקב בכלא
      והעו"ד? רק אלוהים יודע מה הקטע שלה.

      • המוח הנשי הגיב:

        מסכימה איתך……

        לכן כתבתי אחת ומיוחדת…..זכיתי להכיר אותה,למרות פער י הגיל..
        זוכרת אותה יורדת ממהסעה(של בית זרע) אני חושבת.
        התלתלים שלה המקסימים(תמיד אמרתי בליבי…ילדה מיוחדת).

        *הייתי שם שנשמעה היריעה .

  25. victorian09 הגיב:

    זה עצוב… שיש דברים כאלו..

    ולא מגיע לו להשתחרר בכלל ..
    רשומה נוגעת ללב מאד..

    • עשבר הגיב:

      זה מכעיס שיש דברים כאלו

      כי זה לא משמיים, אין כאן פשוט גורל, אלו אנשים קטנים שעושים דברים נוראים.

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    (אלוהים שיעזור- מי מתחברת לאדם שרוצח את בת זוגו???)- רואים שבחיים לא הכו אותך,או דבר דומה.ת פ ס י ק ו לשפוט.
    כאב לקרוא את ההערה הזו.

    • עשבר הגיב:

      משתמש אנונימי, אתה דווקא תופתע…

      בכל מקרה, יש הבדל בין אישה שמוכה לראשונה לבין אישה שבמודע בוחרת להתחתן עם גבר רוצח. וזה נכון לא רק לנשים שבוחרות לקשור את גורלן עם גברים שהיו אלימים כלפי בנות זוגן, אלא לנשים בכלל שמתלהבות מרוצחים, כמו אותה אחת שהתחתנה עם ארבל אלוני לדוגמה.

כתיבת תגובה