נרדף עד מוות

"עתיד אני למות, ועדיין איני יודע לאן פורחת הנשמה ואם יש חיים מעבר למוות. אני מנסה לכבוש את פחדי. אמש כתבתי שלוש מאות פעמים משפט אחד בלבד: אני עתיד להצלב" (עמ'   8  )

מאז שקראתי את "המיוחלת" המצויין (ואת ספר ההמשך, הפחות מוצלח בעליל) אני מוצאת עצמי נמשכת לישו, או יותר נכון לסיפורים אודות ישו.
באחד מחיטוטיי במדפי הספרים הישנים ומעלי האבק שבהם איש לא נוגע (מלבד כמה תולעי ספרים משוגעות לדבר) נקרה לידי ספר המדבר על תקופת ישו, אבל על אדם אחר לגמרי.

יהודה איש קריות, ששמו היה ככל הנראה יהודה בן שמעון, היה אחד משנים עשר תלמידיו הקרובים של ישו.
ברבות הימים פנה, כך על פי הברית החדשה, אל כהני ישראל והציע להם להסגיר את ישו לידיהם (ובכך למעשה לידי הרומאים). מכאן, ולנצח, מקושר שמו של יהודה איש קריות לבגידה.
עד כדי כך האסוציאציה היא חזקה, עד שבספרו של דנטה "הקומדיה האלוהית" נדון יהודה איש קריות להישאר במדור הנמוך ביותר של הגיהנום, כאחד משלושת החוטאים הגרועים ביותר, כדי להיאכל לנצח בפיו של השטן (לוציפר). שני החוטאים הנוספים הם ברוטוס וקסיוס (ראשי המתנקשים ביוליוס קיסר) שחטאו אף הם בחטא הגדול ביותר- הבגידה באדוניהם.

בספר "יהודה איש קריות" אנו פוגשים ביהודה עשר שנים לאחר צליבתו של ישו.
יהודה, לפי מוסינזון, הוא בעצם אדם קטן ופשוט שנקלע, שלא בטובתו, למהלכים הסטוריים גדולים, או בעברית צחה יותר: לפוליטיקה מלוכלכת.
הוא בורח ליוון, שם הוא מאמץ לעצמו זהות חדשה, אנטיפטר האדומי, מתחתן ועובד כבעל אכסניה.
הוא טוען, לאורך כל הספר, כי הוא תלמידו הנאמן של ישו, שעשה אך ורק את אשר ציווה אותו מנהיגו. לטענתו, רצה ישו להפטר מגופו הגשמי.
אבל יהודה נרדף גם ביוון, בין אם בשל יסורי מצפונו, הנזונים מהתעוררות הנצרות ביוון (ומכאן גם משטף ספורי הזוועה על בגידתו) ואם בשל הגעתם לאי של תלמידים אחרים של ישו, המזהים אותו.
סופו של יהודה ידוע מראש, לא משנה אם התאבד (לפי המסורת) או נצלב (לפי מוסינזון).

יש בספר הסתכלות צינית למדי על "תעשיית הקדושים". אחת הסיבות להוצאת יהודה איש קריות להורג בסופו של דבר, הוא הצורך ביצירת קדוש חדש, ומכאן כותרת המשנה של הספר- גרימוס הקדוש, שאמור להיות אדם פשוט מהישוב, השנוא על כולם, ההופך לקדוש בעיקר בשל העובדה שלא עשה דבר בעולם אכזרי.

ומי אמר שהספרות מחקה את החיים ולא להיפך? בשנת 1984 נמצא במערת קבורה במצרים מסמך המכיל, בין היתר, את "הבשורה על פי יהודה איש קריות". בגרסת "הבשורה" נטען כי ההחלטה להסגיר את ישו לרומאים הייתה של ישו ושל יהודה איש קריות יחדיו, בין השאר כדי להציל את תלמידיו של ישו מרדיפה.

הספר יצא בשנת 1962 בהוצאת עם עובד, אך לצערי לא מופיע באתר ההוצאה. בשנת 1991 הוא עוּבד לתסכיתי רדיו עבור קול ישראל. הספר תורגם לאנגלית, צרפתית, ספרדית והולנדית.

לסיכום,
ברבורים (כי הנושא מרתק, השפה עינגה את לבי עד מאוד, אבל באיזשהו שלב העלילה כבר 'נמרחה' מדי)

יהודה איש קריות או חטאיו של גרימוס הקדוש/ יגאל מוסינזון
הוצאת עם עובד, 1964
222 עמ'

תגיות: , , , , , , , , , , ,

7 תגובות לפוסט "נרדף עד מוות"

  1. עופר D הגיב:

    לא בטוח שאקרא את הספר, אבל הסיפור נשמע מעניין ביותר.
    במיוחד אותה תגלית של הכתובים מאז, שאמורים לשפוך אור חדש על ההתרחשות רק שמשום מה לא נראה לי שהיא היכתה גלים בעולם הנוצרי. אבל אולי זה רק אני שלא מצוי בעניינים.

    שבת שלום, בר
    ותודה על ההמלצה והגאולה של הספר הוותיק מהשיכחה העכשווית.

  2. דולי עירון הגיב:

    כמי שמדריכה תיירים נוצרים מספרד ודרום אמריקה,חשוב שיצא ספר על יהודה איש קריות מסופר יהודי וישראלי מעורך.
    מחר אקנה הספר.
    כל טוב

    • עשבר הגיב:

      אני בספק אם תצליחי למצוא את הספר בחנויות, כאמור- מדובר בספר ישן במיוחד שאין אפילו באתר ההוצאה… תמיד אפשר לשלוח להוצאה עצמה מייל ולהזמין הספר… בהצלחה!

  3. דליה הגיב:

    חייבת לקרוא, אשמח מאד אם הוא יגיע אלי.נא
    לרשום אותי בתור לקריאה. איך השגת אותו?
    איך לא חשבת עלי?

  4. מאיה הגיב:

    כמובן שקראתי את הספר ועדיין נהניתי לקרוא את מה שכתבת. ממש הצלחת לתמצת במעט מילים את העלילה המסובכת שם..
    למרות שלדעתי, לאנטיפר יש יחס מיוחד כלפי הקטע של הקדושים, הוא די סותר את עצמו. חחח זה די מצחיק לראות את זה גם.
    מצד אחד הוא קצת צוחק על תעשיית הקדושים, ומצד שני הוא משתף פעולה ורואה בזה משהו שאולי באמת יעזור.
    ולפעמים היה נדמה לי שהוא מאוהב באיזה בחור שם ולא באישתו בכלל 00
    בקיצור סיקור מעולה!
    ושתדע, זה לא כזה קשה להשיג אותו. אני השגתי אותו בהזמנה באינטרנט באתר לחנות יד שניה שמכרה אותו ממש בזול.

    • עשבר הגיב:

      מאיה שלום,
      ראשית- תודה על מה שכתבת. בהחלט יש בספר הזה לא מעט הומור, וציניות (לדעתי אלו שמאמינים באל כלשהו ויודעים לצחוק על זה הם המוצלחים ביותר).
      שנית, לגבי הקושי להשיג אותו- אין בעיה להשיג את הספר, ציינתי שהספר לא קיים באתר ההוצאה.
      ושלישית, אני אשה. 🙂

להגיב לפוסט דליה