רדי מהר שמש


הכל היה טוב בחייהם של מייקל פאט וסאלי. הם חיו בדירה קטנה בניו יורק, מייקל כתב, פאט עבדה על כוריאוגרפיה למופע הבלט הבא שתעלה, סאלי הייתה תלמידה. הכל היה טוב. ואז:
"בחמישה ביולי 1996 הוכתה בתי בשיגעון".

כך זה מתחיל. וכך זה נגמר. כי החיים לעולם לא יחזרו  להיות אותו הדבר.

 

מה קורה למשפחה שיום אחד אחד מילדיה חולה במחלה קשה? כאן לא מדובר במחלה "נורמלית" דוגמת סרטן או סכרת. כאן מדובר במחלה אחרת לגמרי, מסוג המחלות ההן, שלא מדברים עליהן כדי שלא יצביעו עליה אחר כך ברחוב. מה עושים עם ילדה שבוקר אחד קמה כשהיא בהתקף פסיכוטי? מה עושים אחר כך, כשמגלים שהיא חולה בהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה?)

הספר מתאר את השלבים הראשונים של ההתמודדות. ההכרה שמשהו לא בסדר, האשפוז הראשון (הטראומטי), השיקום. כל הורה יגיד לכם שכשילד חולה הכל משתנה. משהו בדחיפות ובלכידות המשפחתית משתנה בבת אחת. אבל כשילד חולה במחלת נפש, הנטיה הראשונית, הבלתי מודעת לעתים, היא הרצון להחביא. יש משהו מאוד מאיים במחלות נפש, איכשהו תמיד עולה השאלה "מה עשיתי שזה קרה". יש לא מעט פחד מהלא ידוע. היא תמיד תשאר באותו המצב? יהיה שיפור? היא תחזור למה שהייתה קודם? ובעיקר- "למה זה קרה דווקא לי/לנו".

זה לא ספר גדול, אין כאן טוויסטים בעלילה, אבל זה ספר חזק מהחיים. אין הרבה ספרים (ובטח ובטח לא בעברית) שמתארים את התפרצות מחלת הנפש מזווית המבט של המשפחה. על ההתמודדות, הקרעים והשברים שאיתם המשפחה מתמודדת. על הקשיים של החולה עצמו, שלפתע פתאום לא מכיר עוד את עצמו, או כמו שסאלי מגדירה את זה:"אני מנסה לברר מי אני"(עמ` 206).

מעבר להתמודדות המיידית עם מחלת הנפש של סאלי, מתמודד מייקל עם יחסיו עם גרושתו, אמה של סאלי, עם אמו שלו, עם אחיו החולה אף הוא במחלת נפש. אלו חיים אמיתיים שצבועים בשלל צבעים אפורים, כמעט ולא בשחור- לבן. יש לא מעט עצב בספר הזה, ויותר מזה, לא מעט אהבה. לא מעט משפחות מתפרקות במצבי משבר שכאלה. במשפחה הזו, זה לא קורה.

"בימינו כמעט אסור לדבר על אי שפיות אלא בתור מחלה כימית של המוח- וברמה מסוימת, כך היא באמת. אבל היו לי רגעים עם בתי שבהם הייתה לי תחושה קשה שאני מצוי במחיצתו של כוח טבעי נדיר, כמו סופה אדירה או מבול: הרסני, אבל בדרכו שלו גם מדהים"(עמ` 7)

 

ספר מומלץ. מאוד.

כאן אפשר לשמוע את מייקל גרינברג מדבר.

רדי מהר,שמש/מייקל גרינברג
מאנגלית: מיכל אלפון
הוצאת עם עובד,2008
239 ע"מ

תגיות: , , , , , ,

14 תגובות לפוסט "רדי מהר שמש"

  1. נשמע ספר מעניין מאוד

    מלא פעמים אני תוהה אם לקחת ספר ליד , וכשאני קוראת מאחורה אני מחליטה עם עצמי "לא זה לא נראה מספיק מושך" אבל לפעמים כשאני מקבלת ספרים כאלה במתנה, ואין ברירה אני לא מחליפה ספרים אף פעם , אני מתיישבת לקרוא ומלבד העלילה , שלא חייבת תמיד לקלוע לטעם הקריאה שלי, יש פרטים טכניים בספרים, כל מיני חלקיקי מידע שהסופר אסף , עובדות מדעיות או מחקר שהוא עשה במהלך כתיבת הספר שלא הייתי מוצאת בשום מקום אחר מלבד בספר. וזה מה שמרתק אותי בספרים שהם לא מהסגנון קריאה שלי.

    • עשבר הגיב:

      חייבת להודות

      שהתלבטתי קשות אם לקנות את הספר הזה או לא. שלוש פעמים לקחתי מהדוכן והחזרתי. משהו בכריכה שלו גרם לי לחשוב שזה לא יהיה מעניין. התבדיתי.
      במחשבה שבדיעבד, הכריכה מאוד מתאימה. כאמור, זה ספר קטן ואמיתי.

  2. הר הקסמים הגיב:

    ספר חזק.

    כתבתי עליו מנקודת מבט אישית:
    http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1343845

    • עשבר הגיב:

      בזכותך הגעתי לספר הזה

      ריתקת אותי בפוסט שלך, הרגשתי שמעבר לספור האישי שלך הספר עצמו חזק. הייתי חייבת לנסות לבד 🙂

      • הר הקסמים הגיב:

        אני ממש שמחה לשמוע את זה:-)

        וגם שחשבת שהוא חזק בלי קשר . כי בגלל הסיפור המשפחתי שלי, אולי אני טיפה משוחדת:-)

        • עשבר הגיב:

          גם אני משוחדת 🙂

          מצד שני, אני מניחה שאנשים בוחרים ספרים בין השאר על סמך העניין שלהם, ולכן לנצח נהיה משוחדים, לא?

  3. ואוו

    זה נשמע בשבילי. איך לא שמעתי עליו

    הוא מתייפיף או אמיתי? הוא כותב מה שצריך או מה שקורה?

  4. עופר D הגיב:

    תודה, נשמע ספר מצויין

    וכמו שאמרת, גם אני לא יודע על ספרים שכתובים מהזווית המשפחתית של ילד החולה במחלת נפש.

    והוא אצלי כבר ברשימה עוד מההמלצה של הר קסמים, אז עם המלצה כפולה אי אפשר להתווכח.
    ואשמח אם תכתבי את שמו באנגלית, שאוכל לחפש.

    שבת שלום לך, ידידתי היקרה

    • עשבר הגיב:

      בבקשה עופר

      Hurry Down Sunshine/ Michael Greenberg
      הספר עצמו מאוד מעניין, וכמי שמקורבת לנושא (עבדתי לא מעט עם משפחות של פגועי נפש) היה מעניין לקרוא את הזווית של האבא. שבת שלום לך, מקווה שהעניינים ילכו ויסתדרו לך.

      • עופר D הגיב:

        תודה, אחפש פה

        במשומשייה האינטרנטית, או בזו הזולה אף יותר שליד הבית.
        ותודה על האיחולים 🙂

להגיב לפוסט עשבר