שקר הסקס

ירושלים של שנות הפיגועים הגדולים. אלו היו שנים קשות. היו לא מעט אנשים שלא יכלו יותר, ונטשו את העיר. היו אחרים שהסתגרו בינם לבין עצמם. היו כאלה שנפגעו, נפשית, לא פחות מפצועי הפיגועים.

ובתוך התופת הירושלמית הזו חי לו דורון. הוא חי בבדידות נפשית ניכרת. מצד אחד, הוא מטפל באחיו המאושפז במחלקה הסגורה. מצד שני, הוא כמה לאהבה מאותם אלה שדוחים אותו. יש חברה בחו"ל, יש אשה בארץ.
הספר נע בין כמה קולות, בין ההווה לעבר, בין האהבה לדחייה, לכמיהה, ומספר בעיקר על בדידותם של החיים.

כירושלמית, ציפיתי לקריאת הספר הזה.
כקוראת, כשקיבלתי את הספר התרשמתי מאוד מאיור הכריכה (צויירה על ידי הסופר). התחושה המיידית שקיבלתי הייתה של כאוס ובדידות.
כירושלמית, נהנתי פה ושם ומהבלחות ירושלמיות בספר.
כקוראת, הרגשתי שהספר הזה הוא שעטנז של כותרות סנסציוניות (הומוסקסואליות, איידס, חולי נפש, נשים בשחור ועוד ועוד) שנועדו למשוך אותנו לקרוא את הספר. אז קראתי אותו, ונשארתי עם טעם של מרמה בפה.

אחד הדברים שאנחנו לומדים כבר בגיל צעיר זה ש"סקס מוכר". לא משנה מה תגידו, לא משנה מה תעשו, כל עוד יהיה סקס- אנשים ירצו אותו.
חוששתני שמחבר הספר נפל באותה המלכודת. אין לי דבר וחצי דבר נגד מיניות, הומוסקסואלית או הטרוסקסואלית. צורם לי כשתיאורי המין התכופים מגיעים על חשבון העלילה. בכל פעם שהגיעו לאיזושהי נקודה רגשית, במקום שנקבל חשיפה לעולמו הרגשי של הגיבור קיבלנו עוד תיאור של חדירה, התעלסות או "סתם" מזמוזים. ובינינו, באיזשהו שלב זה מתחיל לשעמם.
אם היה קצת פחות מין וקצת יותר רגש, הספר הזה היה יכול להיות מומלץ ביותר.
השורה התחתונה- החמצה, וחבל.

לדף הספר בהוצאה.

לסיכום,

 ברבור (וגם זה בעיקר בגלל הפוטנציאל, שלא מומש…)

דמי לך/ שלמה אלפנדרי
הוצאת גוונים, 2011
158 עמודים

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

5 תגובות לפוסט "שקר הסקס"

  1. עופר D הגיב:

    תודה על האזהרה
    לא שהייתי מגיע אליו, אבל טוב לדעת.

    בוקר טוב, בר

  2. א. הגיב:

    לא משהו

  3. מרי כהן הגיב:

    טוב אז רק רציתי להעיר הערה קטנה. כשאת כותבת ביקורת על ספר את חייבת לדעת להפריד בין הטעם האישי לבין הספר עצמו. לבוא ולהגיד שהסופר כתב את מה שכתב רק בגלל שסקס מוכר זו אבחנה מוטעית לדעתי. קראתי את הספר ולמרות שזה לא בדיוק הסגנון המעודף עלי היה ברור לי כבר מהעמוד הראשון שהסופר בחר במגע לא רק כתאור המגע עצמו אלא כאמצעי להביע את מכלול הרגשות שמגע מעורר אצלנו לטוב ולרע.

    • עשבר הגיב:

      הי מרי,
      ראשית- ברוכה הבאה.
      אני כותבת מה שאני חושבת, לא תמיד חייבים להסכים איתי. אני מסכימה שמגע בהחלט יכול להבהיר את הבדידות בה אנשים נמצאים, אבל לטעמי השימוש במין בספר היה מוגזם ונועד בין השאר לקדם את המכירות. זו דעתי האישית.
      באופן כללי, הבלוג הוא דעתי האישית, ואיני מתיימרת ליותר מזה.

      אחד הדברים הנחמדים בקריאת ספרות הוא שכל אחד מגיע לתובנות אחרות, לטעמי- זה רק מעשיר את הדיון.

כתיבת תגובה