ארכיון פוסטים עם התג "הפגנה"

אין להם אלוהים

יום חמישי, 16 ביולי, 2009

בסופר ליד ביתי מוכרים עוף במבצע, מותר עד 6 קילוגרם. אז מה זה שבעה?

עכשיו דמיינו לכם ילד בן 3 במשקל 7 קילוגרם. אתם יכולים לדמיין דבר כזה? בהתחשב בעובדה שאתמול נולד במשפחתי תינוק במשקל 3 קילוגרם, אני לא מצליחה לדמיין.

ואני יודעת שנמאס. אני יודעת. כל יום שומעים על התעללות אחרת, פעם זו ילדה בת 13 שנאנסת על ידי קבוצה של ילדים, פעם זה ילד שנרצח על ידי אמו, הסיפורים הרי לא משתנים באמת. גם תגובת מגלגלי העיניים לא משתנה אף פעם: "אצלנו זה לא קורה…. זה בגלל החינוך/ התרבות/ החטאים" (מחקו את המיותר).

אלא שלפעמים הסיבה היא יותר קונקרטית, בעיקר כשמדובר במוות של ילדים/ נשים או חפים מפשע. אז זה בגלל "שקצצו בקצבאות/ לא שמרו שבת/ ההתנתקות/ לא סגרו את החלון והרב עובדיה הצטנן". תמיד, תמיד, יבואו מגלגלי העיניים.
בדרך כלל אני נושכת שפתיים וממשיכה הלאה. למה להתעצבן מטפשות של אחרים, אני מנסה לשנן לעצמי. הרי אני יודעת את האמת. כולנו, בסך הכל, יודעים את האמת: זה לא ששם לא קורים דברים, זה ששם יותר פשוט להחביא אותם.
מה יותר פשוט מלהשתיק עשרות ילדים שהמלמד שלהם אונס אותם שנים? שראש הישיבה מתעלל בהם? הרי רק לחשוב על הבושה שתהיה למשפחה, על העובדה שאף אחד לא ירצה להתחתן עם מישהי מהמשפחה, רק הפחד הזה מספיק כדי לשתק אנשים. ואני לא מאשימה אותן/ם, את הקורבנות. רק את מגלגלי העיניים.

בשנת 2006 הזדעזעה האקסיומה הזו בגלל רפאל ולס. אני יודעת, השם הזה לא אומר לכם כלום, למה שיגיד? מי הרי מתייחס בכלל לתינוק בן שלושה חדשים, שהוכה, הוטח בקיר, ננשך, ולבסוף נפטר מפצעיו. אבל אולי תזכרו את אבא שלו, ישראל ולס, "בחור טוב"  אמרו עליו מנהיגי העדה החרדית, בדיוק אותם אלה שמדברים עכשיו בזכות האם שהרעיבה את בנה.
כשהמשטרה העזה, בחוצפתה הרבה, לעצור את ולאס, רעדה הארץ. עשרות חרדים יצאו לרחובות, מתעלמים לחלוטין מהדיבר ההוא, נו, הצו האלוהי הזה, שמה הוא אומר? אה, כן. "לא תרצח".
והאמת? אז זה הצליח להם. לא רק ששחררו אותו למעצר בית, אלא שבסופו של דבר נגזרו עליו רק שש שנות מאסר. בינינו, מה זה שש שנים? כמעט כמו שבעה קילו….

והנה, שוב זה קורה. הפעם זה לא רצח. הפעם זו "סתם" אמא שהרעיבה את בנה הקטן (ולפני שכל המסנגרים יקפצו, בניגוד לרשומה הקודמת שלי על אמהות רוצחות, כאן ככל הנראה אכן מדובר באשה שסובלת מהפרעה נפשית קשה).
הפעם, טוענים מגלגלי העיניים, זה לא ש"זה קורה אצלנו" אלא פשוט שמדובר ב-"עלילת דם". ובאופן כללי, "היא אמא ממש טובה/ מסרה את נשמתה למען הילד/ יכול להיות שהאמא לא רצתה לתת לילד תרופות/ יכול להיות שזה צליאק/ אז מה אם צילמו אותה, זה לא אומר כלום/ וגם אם היא עשתה את זה, היא בהריון ולא צריך לכלוא אותה/ היא פגעה רק בילד הזה ויש עוד ילדים בבית שבהם היא לא פגעה אז צריך לשחרר אותה" . גם עכשיו יש את אלו הטוענים שזה רק בגלל שהיא חרדית, ובכלל, ל"הדסה עין כרם" יש מזימה- להוציא את ילדיהם של החרדים באמתלות שונות, ולכן צריך להזהר- כי אם לא ישחררו את האם המסכנה, החרדים יפחדו ללכת לרופא, ואז תהיה סכנה בריאותית גדולה.

ושוב הם יצאו לרחובות. ושוב זה מצליח להם, הנה עובדה. בית המשפט קיצר ביומיים את מעצרה של האם. ואתם יודעים מה, אני מקנאה בהם. ביכולת שלהם להוציא עדר שלם להפגין, לשרוף רחוב שלם, והכל בשם "עלילת הדם המרושעת".

ואני יושבת ורואה את התמונות בטלוויזיה, ורואה את החיוכים של המפגינים, ואני תוהה, יש להם בכלל אלוהים? או שהם רק עדר משעמם, כי גם להם יש עכשיו חופש גדול, ואולי הם פשוט הוציאו איזה פסק הלכה לפיו יש ציוויים שטובים רק לחילונים, ולחרדים מותר הכל….