ארכיון פוסטים עם התג "מייקל קונלי"

שובו של הארי

יום רביעי, 29 בינואר, 2014

הנפילה

הארי בוש, אחד הבלשים האהובים עלי עלי אדמות, חוזר.
הארי, בלש שהמוטו שלו הוא "כולם חשובים או שאף אחד לא חשוב", עובד במחלק  התיקים הלא- מפוענחים של משטרת לוס אנג'לס. 
הפעם עליו לחקור פרשת רצח משנת 1989, של צעירה שנאנסה ונרצחה באכזריות. הדנ"א שנותר בזירה מצביע בוודאות על עבריין מין ידוע ואלים, אבל הבעיה היא שבאותה תקופה היה האיש בן שמונה…

במקביל לכך הוא מקבל תיק נוסף, תיק נפיץ מאוד. בנו של אויבו הותיק, אירווין אירווינג, נפל אל מותו. האם הוא נרצח? האם התאבד?

יש בדידות גדולה בעבודה כבלש במשטרה, על אחת כמה וכמה במחלק כמו מחלק הרצח.  הארי בוש לטעמי מסמן היטב את הבדידות הגדולה הזו.  מאז ומעולם הוא הזכיר לי את 'הארי המזוהם', גיבור סרטיו של איסטווד (הוא לא קרוי על שמו אלא על שמו של הרונימוס בוש, צייר גרמני מהמאה ה-15.). גם הוא נוטה להתבודד, לסמוך על מעט מאוד אנשים (שלצערו, ולצערי, נוטים יותר ויותר לבגוד בו), ומעל לכל הוא איש ישר.

אני אוהבת סדרות מתח. ואני מאוד מאוד מאוד (מאוד, כבר אמרתי?) את הארי בוש.  בכלל, מייקל קונלי הוא אחד הסופרים המעטים שיכולים לגרום לי לרוץ לחנויות הספרים (כמו גם ג'ניפר קונלי, לי צ'יילד ועוד כמה- חנויות הספרים אכן הרוויחו ממני לא מעט החודש 😎 ).
לטעמי האישי, מייקל קונלי לא זוכה בארץ לפרסום שמגיע לו, וחבל. אולי זה קשור לעובדה שרק כמחצית מספרי הסדרה (16 במספר) תורגמו לעברית, אולי כי רצף התרגומים הוא איטי להחריד, בכל מקרה….
לכל חובבי ספרות הבלשים, לכל חובבי המתח- הארי בוש חזר, ומומלץ בחום!

לסיכום,

הנפילה/ מייקל קונלי
The Drop/ Michael Connelly
מאנגלית: כנרת היגינס- דוידי
הוצאת מודן, 2014
377 עמ'

המפענחים

יום רביעי, 30 בספטמבר, 2009

 

בימים בהם כל אדם את הישר בעיניו יעשה, וכל יום נרצח/מוכה/נאנס אדם בארץ, נראה לי שאנחנו צריכים אדם כמו הארי בוש, בלש משטרה שבאמת אכפת לו.

הארי הוא בלש במחלק רצח במשטרת LA. אחרי שלוש שנים של פרישה מאונס הוא חוזר לעבוד במשטרה, הפעם במחלקת התיקים הלא מפוענחים. לא יכולתי שלא להמנע מהמחשבה על כל הפרשיות הלא מפוענחות בארץ, ובכלל- כל עניין הפשע בהחלט היה באוויר במהלך הטיול שלנו. אחת הסיבות העיקריות לטעמי לתחושת אי הבטחון שיש לאזרחים היא העובדה שיש יותר מדי חקירות פתוחות- בין אם מדובר בנערה צעירה שחיכתה לאוטובוס ונעלמה, בין אם במועדון ההומו-לסבי, ובין אם "סתם" זקנה שחטפה מכות. "הבושה הכי גדולה שלנו, כל התיקים האלה. כל הקולות האלה. כל אחד מהם הוא כמו אבן שנזרקה לאגם. הגלים ממשיכים לנוע כל הזמן בין האנשים. משפחות, חברים, שכנים. איך העיר שלנו נראית כשכל כך הרבה גלים, כל כך הרבה קולות, נשכחו ביחידה הזו?"
עמ` 13

כאמור, הארי עובד עכשיו במחלקת התיקים הלא מפוענחים. הפעם עליו לפתור תעלומת רצח של נערה ממוצא מעורב שנרצחה בשנת 1988. מלבד הפענוח, שהולך ומסתבך בפוליטיקה הפנימית של משטרת לוס אנג`לס שרדופה עדיין ברוחו של רודני קינג, אנו נחשפים גם לשבר הגדול של המשפחה שנשארה מאחור- מה קורה להורי הנרצחת. האם הם שורדים? האם אפשר להמשיך לחיות כשטרגדיה כזו מכה בך?


זהו ספרו הראשון (אבל לא האחרון!) של מייקל קונלי שאני קוראת. אהבתי את הפירוט המדוקדק של תהליכי החקירה.

נקודה נוספת לטובתו של הספר הוא שהנסיך, לא חובב ספרים במיוחד, התחיל לקרוא את הספר ואף התעקש לסיים אותו. הוא טען שהספר "עצבן אותו". אני מניחה שזה בגלל עודף הפרטים.

יש לי עוד המון מה להגיד, ועד כמה הספר נגע לי בנימים חבויים של יחס החברה למשפחה, יחס המשטרה, בתי המשפט, אבל כל דבר שאכתוב עלול להיות ספויילר, ולכן אומר רק שהספר בהחלט `יושב` על צומת דרכים מעניינת ומעוררת תהיות.

לסיכומו של דבר, ספר מתח לא כבד, מעניין, בהחלט שווה קריאה.
לרונית הייתה דעה מעט יותר מסוייגת.

המפענחים/ מייקל קונלי
מאנגלית: רוני בק
הוצאת מודן, 2009
339 ע"מ