הכל היה טוב בחייהם של מייקל פאט וסאלי. הם חיו בדירה קטנה בניו יורק, מייקל כתב, פאט עבדה על כוריאוגרפיה למופע הבלט הבא שתעלה, סאלי הייתה תלמידה. הכל היה טוב. ואז:
"בחמישה ביולי 1996 הוכתה בתי בשיגעון".
כך זה מתחיל. וכך זה נגמר. כי החיים לעולם לא יחזרו להיות אותו הדבר.
הספר מתאר את השלבים הראשונים של ההתמודדות. ההכרה שמשהו לא בסדר, האשפוז הראשון (הטראומטי), השיקום. כל הורה יגיד לכם שכשילד חולה הכל משתנה. משהו בדחיפות ובלכידות המשפחתית משתנה בבת אחת. אבל כשילד חולה במחלת נפש, הנטיה הראשונית, הבלתי מודעת לעתים, היא הרצון להחביא. יש משהו מאוד מאיים במחלות נפש, איכשהו תמיד עולה השאלה "מה עשיתי שזה קרה". יש לא מעט פחד מהלא ידוע. היא תמיד תשאר באותו המצב? יהיה שיפור? היא תחזור למה שהייתה קודם? ובעיקר- "למה זה קרה דווקא לי/לנו".
זה לא ספר גדול, אין כאן טוויסטים בעלילה, אבל זה ספר חזק מהחיים. אין הרבה ספרים (ובטח ובטח לא בעברית) שמתארים את התפרצות מחלת הנפש מזווית המבט של המשפחה. על ההתמודדות, הקרעים והשברים שאיתם המשפחה מתמודדת. על הקשיים של החולה עצמו, שלפתע פתאום לא מכיר עוד את עצמו, או כמו שסאלי מגדירה את זה:"אני מנסה לברר מי אני"(עמ` 206).
מעבר להתמודדות המיידית עם מחלת הנפש של סאלי, מתמודד מייקל עם יחסיו עם גרושתו, אמה של סאלי, עם אמו שלו, עם אחיו החולה אף הוא במחלת נפש. אלו חיים אמיתיים שצבועים בשלל צבעים אפורים, כמעט ולא בשחור- לבן. יש לא מעט עצב בספר הזה, ויותר מזה, לא מעט אהבה. לא מעט משפחות מתפרקות במצבי משבר שכאלה. במשפחה הזו, זה לא קורה.
"בימינו כמעט אסור לדבר על אי שפיות אלא בתור מחלה כימית של המוח- וברמה מסוימת, כך היא באמת. אבל היו לי רגעים עם בתי שבהם הייתה לי תחושה קשה שאני מצוי במחיצתו של כוח טבעי נדיר, כמו סופה אדירה או מבול: הרסני, אבל בדרכו שלו גם מדהים"(עמ` 7)
ספר מומלץ. מאוד.
כאן אפשר לשמוע את מייקל גרינברג מדבר.
רדי מהר,שמש/מייקל גרינברג
מאנגלית: מיכל אלפון
הוצאת עם עובד,2008
239 ע"מ
תגיות: אוטוביוגרפיה, מחלות נפש, מייקל גרינברג, מיכל אלפון, משפחה, עם עובד, רדי מהר שמש
נשמע ספר מעניין מאוד
מלא פעמים אני תוהה אם לקחת ספר ליד , וכשאני קוראת מאחורה אני מחליטה עם עצמי "לא זה לא נראה מספיק מושך" אבל לפעמים כשאני מקבלת ספרים כאלה במתנה, ואין ברירה אני לא מחליפה ספרים אף פעם , אני מתיישבת לקרוא ומלבד העלילה , שלא חייבת תמיד לקלוע לטעם הקריאה שלי, יש פרטים טכניים בספרים, כל מיני חלקיקי מידע שהסופר אסף , עובדות מדעיות או מחקר שהוא עשה במהלך כתיבת הספר שלא הייתי מוצאת בשום מקום אחר מלבד בספר. וזה מה שמרתק אותי בספרים שהם לא מהסגנון קריאה שלי.
חייבת להודות
שהתלבטתי קשות אם לקנות את הספר הזה או לא. שלוש פעמים לקחתי מהדוכן והחזרתי. משהו בכריכה שלו גרם לי לחשוב שזה לא יהיה מעניין. התבדיתי.
במחשבה שבדיעבד, הכריכה מאוד מתאימה. כאמור, זה ספר קטן ואמיתי.
ספר חזק.
כתבתי עליו מנקודת מבט אישית:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1343845
בזכותך הגעתי לספר הזה
ריתקת אותי בפוסט שלך, הרגשתי שמעבר לספור האישי שלך הספר עצמו חזק. הייתי חייבת לנסות לבד 🙂
אני ממש שמחה לשמוע את זה:-)
וגם שחשבת שהוא חזק בלי קשר . כי בגלל הסיפור המשפחתי שלי, אולי אני טיפה משוחדת:-)
גם אני משוחדת 🙂
מצד שני, אני מניחה שאנשים בוחרים ספרים בין השאר על סמך העניין שלהם, ולכן לנצח נהיה משוחדים, לא?
ואוו
זה נשמע בשבילי. איך לא שמעתי עליו
הוא מתייפיף או אמיתי? הוא כותב מה שצריך או מה שקורה?
לא מתייפייף בכלל
די מספר איך שזה באמת. אני אישית לא מכירה הרבה משפחות שבאמת כל כך תומכות בחולה, אבל אולי אני פשוט לא מכירה את המשפחות הנכונות…
מעניין לקרוא מהזווית של האבא.
נראה לי שבגלל אני אשבור את הצום
קניות
אני רוצה לקרוא אותו ועכשיו!
חטאתי פשעתי 🙂
שאלו יהיו חטאייך
}{
תודה, נשמע ספר מצויין
וכמו שאמרת, גם אני לא יודע על ספרים שכתובים מהזווית המשפחתית של ילד החולה במחלת נפש.
והוא אצלי כבר ברשימה עוד מההמלצה של הר קסמים, אז עם המלצה כפולה אי אפשר להתווכח.
ואשמח אם תכתבי את שמו באנגלית, שאוכל לחפש.
שבת שלום לך, ידידתי היקרה
בבקשה עופר
Hurry Down Sunshine/ Michael Greenberg
הספר עצמו מאוד מעניין, וכמי שמקורבת לנושא (עבדתי לא מעט עם משפחות של פגועי נפש) היה מעניין לקרוא את הזווית של האבא. שבת שלום לך, מקווה שהעניינים ילכו ויסתדרו לך.
תודה, אחפש פה
במשומשייה האינטרנטית, או בזו הזולה אף יותר שליד הבית.
ותודה על האיחולים 🙂