 |
בעיני אמיליה, עורכת דין ניו-יורקית, החיים הם משימה בלתי אפשריות. היא אמנם נשואה באושר לג`ק, הגבר עליו חלמה כל חייה, אבל היא אכולת רגשות אשמה על כך שג`ק נטש למענה את משפחתו. היא מנסה להיות אם חורגת נחמדה ואוהדת לוויליאם, בנו בן החמש של ג`ק, אבל נראה שהוא ואמו, קרולין, החליטו לנקום בה ולשגע אותה.
ויליאם עצמו הוא הסיוט הגדול של כל הורה חורג. הוא חכמולוג, מעצבן, אלרגי ורגיש לכל דבר (לטענת אמו), וכמובן שהוא גם מצליח בצורה מניפולטיבית לחלוטין לקבל תמיד את מה שהוא רוצה.
היום שאמיליה מתעבת הוא יום רביעי. ביום זה אמיליה נאלצת לבלות את כל היום עם ויליאם, וזו באמת משימה בלתי אפשרית. הוא דורש דברים, הוא מעיר, הוא מציק, ושיא השיאים- הוא לא מפסיק לנדנד לה לגבי התנוקת שמתה יום לאחר שנולדה, ובכך פוצע אותה כל פעם מחדש.
זהו ספר שמספר על אהבה- אהבה שהיא מכמירת לב לפעמים, וענקית תמיד- אמיליה מתמודדת עם מותה הפתאומי של התינוקת שלה, עם האהבה הענקית לבעלה, ובעיקר עם האהבה המאוד מהוססת, שבעיקר קיימת בין השורות לוויליאם, הבן החורג שלה.
ציטוט שריגש אותי במיוחד:
"אני אוהבת אותו עד כדי כך שאני במצב של אימה תמידית שמשהו יקרה לו- אני רוצה לעטוף אותו בצמר גפן ולשים אותו בכיסי, שם אדע שהוא מוגן. אני מרגישה בטוחה לחלוטין איתו רק כשהוא מולי, כשלא נשקפת לו סכנת מוות בהתרסקות מטוס או שמונית תפגע בו או שכדור כדורת יפול מגג בניין ויימחץ את גולגולתו."
וציטוט שאמהות יכולות להתענג עליו:
"אני מזכירה לוויליאם ללכת לשירותים. הוא מודיע לי שלא זו בלבד שהוא לא צריך ללכת לשירותים, אלא שמפני שהוא בן, אין לו בעיה פשוט להשתין על עץ אם יעלה הצורך. "כי יש לי פין", הוא אומר. "אבל לך כדאי ללכת לשירותים. לך אין פין"".
ותודה לנורית, שהזכירה לי את הספר.
אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות/איילת ולדמן
מאנגלית: אסנת הדר
הוצאת אריה ניר, 2007
271 עמ`
האם לחרדים שטוענים לעלילת דם, שטוענים כי הם לא פועלים משעמום (גוועלד) אלא רק כי הם (כולםםםםםםם, אין אחד שלא) מכירים את האשה והיא אם מסורה ואוהבת
.
) צריך לפתור את התעלומה בזמן קצוב. אם יצליח, יקבל כרטיס יציאה מבית המשוגעים. אם לא, ישאר שם לנצח, פחות או יותר.